אני אמא

הבקר, אוּרי אמר לי,

"אמא, נעמי (הגננת שלו) היא גם סבתא, וגם אמא וגם גננת...

היא עובדת מאד קשה,

והיא אוהבת את כל הילדים..."

מחשבה כל כך בוגרת לילד בן שלש וחמישה חודשים...

כבר סיפרתי שאורי מפחד בלילות,

סיפרתי שאבא שלי לימד אותו לקרוא את קריאת "שמע"

(אגב לילד זה עוזר מאד, הלכו הפחדים... כמעט לגמרי)

לפני כשבועיים קנה לו אבי סידור,

כזה מכובד עם עטיפת עור.

עטף לו את זה בניר עטיפה, ובגלל שלא מצא סלוטייפ בבית שם לו מסביב גומיה.

אורי מידי פעם מבקש לפתוח את הסידור,

מעיין בו,

מחפש אותיות.

מבקש שנמצא את שמע ישראל,

והברכה על הלחם הנרות ויין מיום שישי..

ואחר כך,

שם הכל במקום ודורש שנעטוף מחדש בנייר ונכרוך בגומיה.

זה כל כך הצחיק אותי.

אבי עבר צינתור  אתמול,

הכל בסדר תודה לאל..

סיפרנו לאורי שסבא בבית חולים כי תקנו לו את הלב.

בערב הוא שוחח עם הסבא השני שאמר לו שהוא עייף,

אז אורי אמר לו אתה צריך לנוח הרבה הרבה.

סבא אמר לו,

"כן פרופסור אורי אני אנוח.."

התקשרנו לאבי לשאול לשלומו,

אז אורי אמר לו,

אני פרופסור אורי ואני אומר לך שאתה חייב לנוח הרבה הרבה הרבה,

כי עכשיו הלב שלך מתוקן....

בדרך לגן, קטרתי לאבא שנמאס לי מהשמים הכחולים,

אני רוצה קצת חורף,

שמים אפורים, גשם.

אז אורי אמר לי..

"אמא עוד מעט יהיה שמים אפורים וגשם, אני מבטיח

ואחרי כמה שניות הוסיף,

"אני מקיים  את ההבטחות שלי..."

יום נהדר!