אני אמא

בחוץ אפור ועוד לא יורד גשם

בבית,

הדלקנו הסקה, אז מתחיל להיות חמים,

זה היתרון של הסקה דירתית, מדליקים כשרוצים מכבים כשרוצים.

החיסרון- המחיר יקר לחמם בגז....

אוריקי כבר מרגיש הרבה יותר טוב,

אמנם עוד אין לו ממש כוח,

ואין לא כל כך חשק לאכול.

אבל הוא משחק ורץ ו... שוב שר ומחייך.

הפרדוקס הוא שכשהכל בסדר אני כלל כך רוצה שהוא יהיה קצת בשקט, ישב במקום אחד,

וכשהוא סוף סוף  שקט זה סימן שהוא חולה ואני כל כך רוצה שהוא שוב ירוץ וישתולל...

מה שאני הכי רוצה זה שהוא יהיה בירא.

ירוץ וישתולל במידה. 

(מידה- הגדירי גברתי מה היא מידהת השתוללות אצל ילד בן שלש ושבעה חודשים),

נזכרתי שיום אחד באתי לגן ונעמי סיפרה לי שהוא נורא השתולל בגן,

והיא כעסה עליו כי.. הרי חייבים גבולות, במיוחד בגן.

אבל בתוך ליבה פנימה היא שמחה,

אורי, השקט, האינטלקטואל של הגן,

אוהב הספרים והמשחקים שקטים...

מתנהג כמו בן, משתולל ושובב כמו שצריך.

לאוגרים שלנו יש גורים...

נולדו ב-    1/1/11 ,תאריך נחמד להוולד בו.

עוד לא הצלחתי ליספור כמה גורים יש שם בדיוק

5 או 6 או אולי 7...

בפעם הקודמת הם גדלו יפה מאד,

עד שנון ונונה התחילו להשתולל בכלוב ודרסו חלק מהגורים,

נשאר רק... נון חנון שמאז חי לו בכלוב נפרד.

הקטנטנים כבר מטיילים להם בכלוב.

נראה מה נעשה איתם...

זה מן פוסט בהמשכים שאני כותבת אותו כבר כמה וכמה שעות עם הפסקות,

למשחק עם אורי,

לבישול ארוחת צהרים...

(מרק עגבניות עם גרגירי חומוס וגריסי פנינה, ירקות מוקפצים עם חזה עוף ואורז לבן..)

גשם אין כאן, ועכשיו אפילו העננים התפזרו להם.

אני מחכה אולי הגשם עוד יבוא.

שבת נפלאה!