אני אמא

אורי מצץ סוכריה על מקל בשלב מסויים נמאס לו, אז הוא בקש שנשמור לו במקרר...

"אבל אבא" הוא אמר, "שלא יקרה נס והסוכריה תעלם."

הילד ידע שאבא שלו כבר ידאג לסוכריה הבודדה..

לאורי שוב יש אקזמה באצבע.

אתמול חבשתי לו את האצבע.

בבק הוא הוציא את התחבושת, ולא הסכים שאחבוש לו שוב.

החלטתי שאני לא מתווכחת איתו.

בדרך לגן הוא קיטר שהאצבע מגרדת לו.

אמרתי לו אילו נתת לי לחבוש לך אז זה לא היה מגרד..

אורי אמר לי,

"אבל בקשתי ממך, בלב שלי."

אמרתי שאני מאד מצטערת אבל אני לא יכולה להבין כשהוא מבקש ממני בלב שלו...

אז הוא אמר לי...

"אמא תפתחי לי את הלב... ואז תוכלי לדעת.."

ניסיתי להסביר שאני לא קרדיולוגית ולא יכולה לפתוח לבבות....

על כל דבר יש לו תשובה לילד הזה.

 כשאורי רוצה לשטוף ידיים הוא מבקש ממני-

"אמא תשרוולי לי את השרוולים.."

חמוד לא??.

אורי הוזמן ליומהולדת של בת משפחה.

אז הוא אמר לאמא שלה..

מיכל אני צריך לחשוב על זה.. הוד מעלתו...

אבא ידוע בחיבתן העזה למתוק.

אורי אכל בסקוויט, ולא רצה יותר,

אז הוא אמר לשכנה ששמרה עליו,

"אני אשמור את זה לאבא, אבא הוא פח של מתוקים.."

עד כאן להפעם!