אני אמא

אז זהו היתה מסיבת סיום מאד כפיית, הילדים שיתפו פעולה נהדר,

שרו שירי זהירות  בדרכים כשהמוטו שלהן... החיים חשובים יותר, ושיש לנו ידיד הכביש, מעבר החציה.

שרו ורקדו שירי קיץ, והיה מקסים.

אורי ושאר הילדים קיבלו מתנות,

צלחת שאותה הם קישטו בכף ידם הקטנה והמתוקה,

ואלבום תמונות מדהים שהכינה להם הגננת.

כשאני אומרת מדהים אני מתכוננת לאלבום תמונות מעוצב, שזור בהמון המון אהבה.

וכך יצאנו לחופשה.

יום חמישי היה יום לימור,

אם כי אוריקי קצת התאכזב כי היא היתה צריכה ללכת הרבה לפני שתכננו.

אבל טיילנו על הר הצופים, ואורי שר מלא הפה אשתחווה לך אפיים, והשתחווה....

ונסענו גם לראות את מדבר יהודה מהר הצופים, אורי בקש לראות את נווה  המדבר, הבטחתי שנסע לאחד...

אבל,

ככה אורי למד, שלא תמיד הכל כמו שאנחנו מצפים.

ואחרי שאורי שוחח עם לימור בטלפון, ואמר לה שהוא התאכזב, היה לו קל יותר,

הוא הסכים לאכול את קראסון החמאה ולשתות את מיץ התפוזים שלו מארומה..

אני מקווה שהוא למד שיעור בהבעת רגשות....

יום שישי נסענו עם אבא לתל-אביב, אבא נסע לאיל, ואורי ואני נסענו מתל-אביב למודיעין ברכבת.

אוריקי היה מאושר,

קנינו גלידה, שהיתה ענקית...

ומיץ מנגו, שנשתה בכייף.

ואפילו הכנסנו 5 ש"ח למוכנה וקיבלנו בובה של דרדס, כאן בכלל השמחה היתה בשחקים.

נכנסנו לרכבת,

עלינו לקומה השניה, ישבנו האושר בעיניו של אורי גרמו לי לכזו שלווה...

איש נחמד אחד, קרא לאורי לראות את המטוסים בנתב"ג ואורי היה מאופנט.

ראינו גם טרקטור, ומכוניות שנוסעות בכביש, ואת השדות.

אוריקי היה מוקסם מהנסיעה.

הגענו למודעין וחיכנו לסבא שיבאו לקחת אותנו אליהם,

בנתיים שיחקנו בלתפוס את הצל...

בשבת בילינו אצל סבא וסבתא..

ואורי נהנה לשמוע את הנגינה של אמנון אח של אבא,

הוא תמיד עומד מהופנט כשאמנון מנגן.

אתמול הוא היה בספארי עם אבא, איל אחיו אמא שלו וסבתו.

אני למדתי, והם נסעו יחד לבלות...

היה להם כייף אמיתי,  גם הילדים היו יחד,

וגם ספארי...

וגם מזג אויר נפלא.

אחר כך עוד הלכנו יחד לאיזה בית קפה ואורי נהנה מפסטה וארטיק....

היום....

יום בית,

נכין יחד גבינה מגיל ומעט מלח.

נלך לשלוח דואר בקניון...

איזה כייף של חופשה!!!