אני אמא

מי שקורא כאן הרבה זמן מכי כבר את כלבלבי, בובת הפרווה חסרת עין שאורי כל כך אוהב.

אורי בנה לו משפחה שלמה...

הוא, אורי אבא של כלבלבי, ומכאן נגזר שאבא ואני הם סבא וסבתא של כלבלי.

לכלבלבי יש אמא, שהיא כלבת פרווה גדולה ויפה.

יש לו אחים ואחיות, אריה, שני דובונים, בובת דורה ובובת דייגו.

בכלפעם הוא מספר לנו על עוד איזה בן משפחה של כלבלבי.

זה מרתק בעיניי...

אורי הרי יודע מה היא המציאות, 

כשהוא רוצה להפליג בדמיון ולספר על דברים שלא היו ולא נבראו,

הוא מספר על העולם של כלבלבי.

בעולם של כבלבי יש אבירים ויש חצים וחרבות, והוא אבא של כלבלבי מציל אותתו באומץ רב.

אוריקי ממציא שירים, לוקח שיר שלמד בגן ועושה לו ורסיה שלו,

ומספר לנו שככה שרים את השיר בעולם של כלבלבי.

בעולם של כלבלבי גם מותר לאכול קינוחים לפני האוכל.

כל דבר שאורי יודע שהוא לא אמיתי אבל,

נורא בא לו לומר את זה, ומאד בא לו לספר את זה,

הוא אומר ש..

ככה זה בעולם של כלבלבי.

בעיניי זה מרתק,

ככה אני יכולה להכנס לדמיון של אורי.

ככה אני יודעת שהילד מבדיל בין דמיון ומציאות.

ככה אני לומדת עוד על עולמו של האוצר שלי.

ככה אוריקי שלי מספר לי בעצם על עולמו,

בלי להכניס את עצמו,

תמיד יותר קל לספר על מישהו אחר.

אנחנו גם אבא וגם אני משתפים איתו פעולה,

הרי העולם של כלבלבי,

הוא עולם כל כך-

אמיתי בעינייו של מחמל נפשי!

 אז, ככה זה בעולם של כלבלבי!!!

בקר טוב ושבת נהדרת לכולכם.