אז זהו החלה השנה במלוא כוחה.
אני חזרתי לבית-הספר שלי למרות הכל....
אוריקי חזר לגן שלו ולא היה מאושר ממנו לחזור הביתה, הגן הזה הוא ממש בית.
הוא רץ את כל המדרגות עד לגן למעלה, ואמר שהכי כייף בגן של נעמי ואמנון.
ביום שישי הוא כבר היה אבא של שבת, והילד קרן מאושר.
ביום א' הייתי בקורס של בתל-אביב,
ביציאה משם, נפלתי...
קיבלת מכה איומה במרפק ובזרוע, עכשיו היד שלי חבושה לגמרי,
קיבלתי גם מכות בפנים ...
ובברכים, נסעתי ככה מתל-אביב לירושלים,
אבא חיכה לי בתנת האוטובוס והוא כבר דאג להזמין לי תור לרופא,
משם לרנטגן משם לחבישה של היד....
לפחות יש לי עכשיו פטור מכילים ובישול....
ממש מה שבדיוק היה חסר לי.
אתמול היה היום הראשון שממש לימדתי, וחזרתי הביתה עייפה.
כרגע בגלל היד הכואבת והחבושה שלי אני לא יכולה לנהוג,
אז אבא המקסים בא לקחת אותי מהעבודה ויחד הלכנו לקחת את אוריקי מהגן.
אני אוהבת לקחת אותו מהגן, כייפף לי החיבוק שלו כשאננו נפגשים.
אחר הצהרים הלכנו לרופא אוזניים כי אוריקי טען שהוא לא שומע.
הרופא אמר שהכל בסדר, אבל ליתר בטחון נעשה בדיקת שמיעה...
(מזל שכתבתי את זה ככה זכרתי לקבוע תור.)
זהו,
הולכת קצת לנוח.