אתמול הודיעו לתלמידי כיתה ב' ביד המורה,
שהמורה האהובה שלהם חוזרת אליהם.
הילדים, החליטו לארגן לה מסיבה.
ילדה אחת מתוקה רשמה רשימה מה כל ילד יביא.
היא רק לא נתנה לילדים פתקים,
הצעתי לה להעזר באמא שלה (אחת האמהות הכי מופלאות שהכרתי בחיי)
אחר הצהרים קיבלנו בקבוצת הווטצאפ, תמונה של הודעה שהילדה הקסומה הזו כתבה,
היא בקשה מכל ילד להביא משהו.
שאלתי את אורי אם כדאי להכין עוגה ולכתב עליה באהבה.
אורי אמר לי "כן, אני חושב ש... תהיה מרוצה" צחקתי הילדים הבינו שהיא המארגנת.
בבקר הגענו לכיתה,
התכונה בכיתה היתה רבה,
הוכן שלט, נופחו בלונים, הובאו ממתקים...
ופרחים ועוגה ועוגיות.
הילדים אירגנו את הכיתה.
הצעתי להם לסדר את הכיתה בח'.
כך הם עשו.
מרגש היה לראות קבוצה של ילדים בני שבע תלמידי כיתה ב',
מארגנים את הכל.
כל ילד לקח על עצמו תפקיד.
זה ניפח בלונים,
ההוא סידר כסאות,
והשלישית טיטאה את הרצפה
הרבעי ... וחמישי....
הלוואי שהמורה הנפלאה שלהם תחזור במהירות לעצמה.
אין לי ספק שהילדים האלה בתמימות, ביופי, בחוכמה, באהבה שלהם.
ידעו לתת לה כוחות.
תלמידי ב1 בבית ספר יד-המורה אתם מדהימים.
כל כך מדהימים.
נזכרתי....
תפקידי בכוח היה לחתוך סלוטייפ כדי להדביק בלונים ושלטים
וננזפתי על-ידי ילדה חמודה בכיתה ב' על כך שחתכתי את הסלוטייפ עם השיניים...
הילדה חששה שמא שאשבור ככה שן.