אני אמא

לפני זמן מה זרקתי את כל האיפור שלי,

הוא כבר התיישן, ולא כל כך השתמשתי בו,

וכשכבר השתמשתי זה כל כך גרד לי שהחלטתי שלא רוצה אותו.

בימים האחרונים בא לי להתאפר, וקניתי לי מסקרה ואיי-ליינר חדשים.

הגדלתי לעשות וקניתי גם צליליות, בצבע חום שלא ממש יבלוט.

באחת מימי השבוע בקש ממני הילד...

"אמא כשאת באה לקחת אותי מבית-ספר אני רוצה שתבואי מאופרת טוב??"

ואני כבר שנים לא התאפרתי, כבר לא ממש זוכרת איך, אמרתי לילד,

טוב אשתדל...

ביום ב' התייצבתי בבית ספר בשעה 15:10 מאופרת...

והילד ראה ושם לב,

ואמר לי בבית.

"אמא את כל כך יפה עם איפור"

קיבלתי זריקת מוטיבציה והיום קניתי אודם, נו טוב, הוא לא כזה אדום ובולט אבל בכל זאת אודם....

עככשיו אפילו בא לי ללמוד להתאפר נכון, עדין, ומחמיא.

אז זהו,

בן נולד לי.

ואני כל כך אוהבת אותו.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב.

אורלי