אני אמא

יחד עם זה הייתי ילד מאוד נמרץ: המון חברים, ספורטאי מצטיין ותלמיד לא רע.
בקיצור – ילד די שמח.
הבעיה היא שבכל פעם שהיה איזשהו ריב בחבורה
ורצו לפגוע בי, זה חזר תמיד לגימגום. לחברים היה תמיד נח לפגוע בי דרכו.

בכל אופן, יום אחד, בגיל 6 בערך, חזרתי הביתה בוכה ממש.
לא רציתי לדבר עם אף אחד, רק לבכות.
בערב, אבא שלי חזר מהעבודה ואמא שלי סיפרה לו על מצבי.

הוא נכנס אלי לחדר ושאל מה קרה. לא עניתי. הוא המשיך. לא עניתי.
בסוף אמרתי לו שאני שונא את אלוהים! נמאס לי מהגימגום הזה ומכאב העלבון.

אני חושב שהוא לקח את זה קצת קשה.

בבוקר, אבא שלי העיר אותי עם סיפור:

״למעלה בשמיים יש מפעל ענק של תינוקות.
כל המלאכים עובדים בקצב מסחרר סביב השעון ומייצרים תינוקות לכל העולם, הלחץ בעבודה מטורף.

יש להם הזמנות מסין, מיפן, אמריקה, אירופה ואפילו אוסטרליה וכן, כן... גם מישראל.

בכל אופן, העבודה רבה, הזמן קצר והכול חייב להיות מדויק. 
למלאכים יש מתכונים מיוחדים ליצירה של
כל סוג ילד.
יש חומר שכל, חומר יופי, חומר גובה, חומרים לתכונות טובות וגם לתכונות רעות.

המלאכים עובדים קשה כל יום, מבוקר ועד ערב, כמעט בלי הפסקות. הם ישנים במשמרות, אוכלים בעמידה. כל השבוע.

ואז... ביום שישי... קצת לפני הצהריים... 
נשמע בשמיים קול צלצול עדין.
המלאכים מכבים את מכונות ייצור הילדים, 
מכבים את האור במפעל התינוקות
והולכים להתארגן לקראת השבת.
הם חייבים לנוח, מוטשים משבוע קשה של עבודה.

אבל מי לא עייף? נכון – אלוהים,
אבל גם אלוהים לא עובד בשבת....

אז אלוהים מתגנב, בלי שאף אחד שם לב למפעל התינוקות. הוא אוסף שאריות חומרי ילד מכל השולחנות, הולך לו לשולחן צדדי, ומכין לו ילד לבד.

וכשאלוהים עושה משהו, הוא עושה אותו הכי טוב שאפשר, בלי מתכון, בלי תכנון, מכל הלב.

אז הוא שם יותר חומר שכל ויותר חומר אופי ואפילו יותר חומר יופי, הוא שם רק תכונות טובות!

ואז אלוהים מבין שהוא עשה ילד מושלם מדי והוא הרי לא יכול לשלוח לעולם ילד מושלם, כי כולם ידעו מיד שאת הילד הזה עשה אלוהים.

אז הוא עושה בילד פגם קטנטן, פגם לא חשוב, זניח...
ילד אחד הוא עושה קצת פוזל, אחר קצת שמנמן ואחר רגיש מדי.

וכן... ילד אחר הוא עושה קצת מגמגם.

לילדים האלה קוראים ילדים של שבת ואתה ילד שכזה.

אז תזכור להיות גאה ומאושר ילד אהוב שלי, כי אתה ילד של שבת.

יצירת מופת של אלוהים!״

אולי התפקיד החשוב ביותר שלנו כהורים; ללמד את ילדינו לראות את עצמם דרך עינינו האוהבות.
שיכירו ביופיים, שיבינו כמה הם מיוחדים.
גם אם ילמדו קצת פחות גאוגרפיה ואפילו ישלימו חשבון בהמשך, את שיעור עצם היותם חייבים לספר מהתחלה, בכל גיל, כל הזמן.
שבת נפלאה חברים!

4.  סלט ירוקת שאורי הכין ותיבל, הוא מתבל את הסלט כל כך טעים!

5. בתאל המדהימה עלתה ועזרה לנו כל כך להתארגן בבלאגן שהיה לנו בבית היום.

זהו להיום.

אוריקי קצת חולה, הבטן שלו כואבת מאד.

מקווה שעד מחר זה כבר יעלם.

נחשוב טוב יהיה טוב.

שבת שלום,

אורלי