אני אמא

אוּרי כבר שוקל 6.740ק"ג. ואורכו 64 סמ', ממש ענק!!!

בשבת הלכנו ליומהולדת של אוראל.

אוּרי כנראה נבהל מכל כך הרבה אנשים שהוא לא מכיר.

כשהוא היה אצל אבא או אמא או אפילו אצל סבתא הכל היה בסדר.

בא דוד תמיר, לקח את אוּרי לחיבוקים ונשיקות, ואוּרי התחיל לבכות, מאד מאד לבכות.

האמת אוּרי לא ראה את תמיר הרבה זמן.

אחר כך אבא ואוּרי ישבו יחד על כיסא, לא ברור איך, הם נפלו....

ואני כמעט קיבלתי התקף לב קטן.

שני הגברים שלי יחד נפלו מהכיסא. ושברו אותו. 

מזל שלא קרה כלום; לאוּרי וגם לאבא.

הם שניהם נורא נבהלו  - ואני עוד יותר מהם, אני חושבת.

אז זהו, גם את הנפילה הראשונה אוּרי כבר חווה.

והלוואי שכל הנפילות שלו (שבטוח יהיו...) יסתיימו כמו שזו.

הלילה אוּרי ישן מחצות עד שש בבקר, אמנם הוא התעורר פעמים למוצץ... אבל זה נהדר בעיניי.

אוּרי שלנו גדל.

יום נפלא לכולם.