אני אמא

קמנו בבקר והנה שלג. העיר בלבן.

לקום בירושלים בבקר ולראות הכל לבן זה.... חגיגה לעיניים.

כל כך נקי וקר.....

כל כך רענן וזך.. ממש כייף.

הדלקנו הסקה מוקדם בבקר שיהיה חם ונעים.

וכאן המקום לומר תודה מיוחדת לאמאבא שלי. 

(כמה טוב שיש לנו הסקה דירתית כזו שאנחנו מדליקים ומכבים מתי שבא לנו)

העמדתי בצק שמרים לטפוח. תכף אני אכן עוגיות שמרים.

האמת איימו עלינו כבר שבוע תמים אבל....

אחרי שנים של אכזבות  החלטתי לא להאמין.

אמנם דאגתי לקנות עוד מטרנה ועוד כמה גרברים....

אוּרי הסתכל ולא כל כך הבין...

הוא שמח מזה שאבא ואמא נשארים איתו בבית.                      

הוא שמח מזה שאנחנו חוגגים את "חג השלג"

(המצאה שלי..... אחרת, חופש, ככה סתם.... אי אפשר )

קודם הכנסתי קצת שלג מעדן החלון הביתה ואוּרי נגע בזה ונרתע מהקור.

עוד מעט תגמר הסופה ואוּרי שלי יקום

אז, נלביש אותו כמו אסקימואי קטן ונרד למטה לחווית השלג הראשון...

הרי תמונות של שלג תמיד כל כך יפות.