אני אמא

אתמול לקחנו את אוּרי שלנו בפעם הראשנה לראות ים,

כירושלמים טובים עצם היצאה מן העיר זה מיבצע, ועוד לנסוע לים... בכלל חגיגה.

כבר הרבה זמן  אנחנו אומרים שאנחנו צריכים לנסוע לים להראות לאוּרי ים מהו.

היום חמישי חשבנו מחר ים שישי יש לנו חופש הזדמנות נפלאה.....

אתמול קמנו בבקר,

הנה השמיים אפורים,

קרררר

ואפילו גשם מטפטף

הסתכלתי החוצה ו...

אוף,

איך נלך לטייל?

איך ניסע לים?

איך נראה לאוּרי את הנפלא הכחול הזה??

התעצבתי מאד לא התחשק לי לבלות עוד יום בבית רציתי החוצה.

אבל גם לא רציתי לצאת אם יורד גשם וקר, לא שווה להיות חולים....

אבא חשב אחרת אירגן תיק.

אירגן פירות למקרה היפו.

אירגן מים למקרה צמא

אירגן את אוּרי כולל כובע.

ואמר יאללה בואי...

מקסימום עשינו טיול באוטו עד תל-אביב.

נשתה קפה ונחזור.

נסענו...

אוּרי מסתבר, לא כל כך אוהב ניסיעות ארוכות בכיסא בטיחות כל הדרך ניג'ס ובכה.

(הוא עוד עם הסל-קל רק בגיל שנה נחליף לו לכיסא בטיחות החדש שקנינו לו.)

איך שהגענו לתל-אביב כבר היינו קרובים קרובים לים האדון נרדם...

נסענו לנמל ת"א, אני אף פעם לא הייתי שם, הוא שאמרתי... ירושלמית שכמוני.

שם היה חם ואנחנו היינו לבושים... כמו בחורף... אוּרי לבש שתי שכבות וגם אני ואבא לבש חולצה ארוכה וחמה...

מייד הורדנו לאוּרי את הגרביים והגטקס, שהילד לא ימס לנו. אבא הפשיל שרוולים. ואני גם הורדתי שכבה.

טיילנו לנו על הרציף נשמנו אויר ים ראינו את הגלים מתנפצים לחוף. הצטלמנו.

היה קר מידי אפילו כדי לטבול רגלים..

זו המשימה לטיול הים הבא שנעשה.

ואז ישבנו לאכול באיזה מקום,

אני אכלתי פסטה בולונז טעימה כזו, ואבא אכל רביולי בטטה עם רוטב שמנת, ולאוּרי הזמנו ארוחת ילדים....

לא ידענו שזה כל כך הרבה.

היו שם ארבע חתיכות שניצל וצ'יפס ומיץ תפוזים וגלידה לקינוח.

אוּרי אכל שלוש חתיכות שניצל בערך, ומעט צ'יפס, שתה בכייף את מיץ התפוזים ואכל בשמחה את הגלידה (רק את הוניל..)

המשכנו לטייל, אוּריון כבר היה עייף והתחיל להתבכיין אז עשיתי לו המון בועות סבון בדרך, הוא אהב את זה, מאד. וככה נגמר הבכי.

האמת שהיתה המון רוח והרוח העיפה את הבועות יותר ממני. אבל זה לא משנה את העובדה ש.. אוּרי אוהב בועות סבון (גם אמא שלו מאד אוהבת...)

ואז חזרנו לאוטו ונסענו חזרה לירושלים.

גם בחזרה אוּרי לא אהב לשבת בכסא הרכב.....  והפעם הוא אפילו לא נרדם שניה לפני הבית, השמש מאד הפריע לו וכששמתי לו שמיכה להסתיר את השמש עף לנו הדגל שהיה על החלון, לא נורא שנה הבאה כבר נקנה חדש.

נהנתי מאד גם אוּריקי שלנו נהנה ואבא גם הוא נהנה.

אוּרי והכובע

אבא אוּרי והים

אמא אוּרי  והים