אני אמא

אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה מה לכתוב ,

ופשוט לא יודעת איך להתחיל...

אז הפיתרון הפשוט הוא להתחיל. לא???

חזרתי היום לעבודה אחרי חופשת הקיץ..

כן אנחנו כבר עכשיו מתחילות להתארגן לשנה הבאה.

בית הספר היה מסוייד כולו, איזו הרגשה של ניקיון..

אוּרי היה אצל שלומית בפעם האחרונה,

חשבתי, או יותר נכון קיוותי, שבימי הערכות שלי הוא יוכל להיות אצלה

ושלומית תשמור עליו,

אבל הם נוסעים לנופש.

אז כבר גייסתי את אמא שלי ליום אחד (מתוך 3....)

והיומיים האחרים, אבא יהיה איתו.

בשישבת היינו כולנו חולים, וירוס טיפשי בבטן. אוּרי התחיל עם זה ואנחנו ... בעיקבותיו,

עכשיו כלונו כבר יותר טוב.

אוּריקי כל הזמן בודק גבולות, כל הזמון בודק מי מאיתנו נשבר ומתכופף..

עכשיו הוא משחק איתנו עם האוכל,

נותנים לו לאכול והוא לא אוכל, אז נכון שהוא גם לא הרגיש טוב אבל זה לא רק זה.

הוא לוקח את האוכל מהצלחת מסתכל עלי.. הוא יודע שאני לא אוהבתשהוא זורק על הריצפה אוכל, אז..

הוא מסתכל עלי ואם אני במקרה מסתכלת עליו הוא זורק, אם לא אז הוא אוכל....

אתמול ממש כעסתי.

החלטתי לא לתת לו להמשיך את המשחק הזה, ופשוט לא הרמתי לו את האוכל ואמרתי לו בטון כועס,

שאני מאד כועסת.

הוא בכה כי הוא לא רגיל שאני מדברת אליו ככה.

זה היה לי כל כך קשה. כמעט בכיתי איתו יחד, אני הרי זו שגרמתי לו לבכות.

אחר כך כמובן לקחתי אותו אלי ואמרתי לו שאני מאד אוהבת אותו.

בכלל הוא למד לשחק איתי עם האוכל.

שבוע שעבר מרוב לחץ שהוא לא אוכל הלכתי לאמא שלי ואמרתי לה...

הילד הזה לא אוכל כלום תצילי אותי...

והיא עם שלוות הנפש שלה, הנסיון שלה והאהבה שלה

שמה לילד עוף וגזר בצלחת והילד אכל.

הבנתי שאני מקור הבעיה.

ושאני צריכה לעשות את השינוי.

היום ככה עשיתי.

אוּרי חזר משלומית אכל מעט לחם ולא רצה יותר.

אמרתי לו "אוקי אוּרי אתה לא חייב."

אמרתי לאבא לא נותים לו כלום לנשנש...

היה קשה לראות אותו מבקש פרי ומסתכל עלי אוכל יוגורט ולא לתת לו...

אבל -

שיהיה רעב הוא יאכל.

ואכן בערב היה היה ממש מורעב.............

ואכל...

3 בורקסים (רק את החלקים הפנימיים...) מלפפון חמוץ (שלך סבתא שרה)

ו- 1/3 דני תות.....

ברגע שהוא הראה סימנים שהואלא רוצה אמרתי לו.

בסדר חמוד אתה לא חייב.

והורדתי אותו מן הכיסא.

היום הוא אכל...........

והרי בדיקת גבולות זה שם המשחק...

ולסיכום משהו מצחיק.....

תמיד כשאנחנו מראים לו אברי גוף, משימים אותם ומראים לו את שלו ואת של אמא ואת של אבא...

(זה אף של אוּרי וזה של אבא וזה של אמא.. וכו'.)

אתמול הורדנו לאוּריון את הטיטול לצורך החלפה.

הילד הצביע על הבולבול ואמר בַּבּוּ.

אחר כך הוא הצביע על הבַּבּוּ של אבא....

ואז הוא חיפש לאמא בַּבּוּ

וכשגילה שאין לאמא משהו כזה ...

הילד בכה בכי מר.........

כל כך היה קשה להרגיע אותו...

ילד מצחיק.