אני אמא

כבר מעל לשבוע שאוּרי איתי בבית.

ואני כל כך נהנת.

פשוט כיף אדיר.

בכל פעם אנחנו עושים משהו אחר.

 נסענו לדודים שלי.

 סידרנו יחד ספרים.

 היינו יחד בסופר.

אנחנו

מציירים יחד.. או לפחות מנסים.

מדביקים מדבקות.

רואים יחד טלוויזיה.

רוקדים עוגה עוגה עוגה... (בלי ספק שאוּרי הוא הרקדן הכי נהדר בעולם)

בונים יחד במגה בלוקס.

קוראים ספרים.

מתפנקים זה עם זו.

שרים שירים, בעברית ואנגלית.

ככה אוּרי למד (שרנו מי שטוב לו ושמח - רק באנגלית)

Clap your hands

Stamp your feet

Nod your head

והוא כל כך נהנה לעשות את התנועות לשיר.

לפני יומיים אוּרי שלנו הלך לבד 4 צעדים. כל כך התרגשתי, ואבא כל כך התרגש...

היום כשהוא קם משנת הבקר שלו הוא לקח את הכובע שלו חבש אותו (כן, הוא הצליח לחבוש את הכובע לבד)

והלך לדלת, ובקש את אבא, לפני שהוא הלך לנוח אבא יצא לעבודה.. והוא רצה ללכת אליו.

כשאני שואלת אותו אם הוא רוצה לאוכל.. הוא עוזב הכל ו... בא אל הכיסא שלו.

הוא מביא לי את הכדור שאשחק איתו.

הוא  עושה לעצמו סבתא בישלה דיסה וצוחק נורא.

בכל פעם שהוא שומע את הטלפון הוא מאיר את תשומת ליבי...

כל פעם אני נפעמת מחדש מכמה הרבה אוּריקי שלנו יודע וכמה המון הוא מבין.

ממש כיף לנו יחד.

כל כך חבל שזה נגמר בקרוב...