אני אמא

לפני שאוּרי נולד אחד  החלומות שלי היה לשבת עם הילד שלי ולקרוא לו סיפור.

עוד כשהיינו בבית החולים עם אוּרי פיצפון קראתי לו ספר.

אני זוכרת שהיתה ע"י אישה שילדה תינוקת גם היא אחרי המון שנות ציפיה והיא שאלה אותי

" מה.. צריך לדבר עם התינוק? צריך לקרוא לו??"

עניתי לה שאני לא יודעת אבל ככה אני מרגישה שאני רוצה לעשות-

וכך אני עושה.

אני חושבת שלא טעיתי.....

הגענו לגיל שאוּריקי כבר יושב להקשיב לסיפור...

ובכל ערב ב- Quite time אנחנו משוחחים על היום שהיה על מה שצפוי מחר

 וקוראים סיפור, בדקרך כלל אבא קורא לו אבל גם אני ככה  אוּריקי מבקש.

הספרים הפופולרים אצלנו בבית הם:

הבית של יעל / מרים רות

מעשה בחמישה בלונים/מרים רות

שמוליקיפוד/כוש (זה ספר שאני כילדה כל כך אהבתי.... וכל כך מיוחד לי לקרוא אותו לאוּרי)

לקוף יש בעיה/ ג'וליה דונלסון

יש לאוּרי הרבה ספרי מגע כאלה שמרגישים את הפרווה של החיה או משמיעים קולות.

יש לו ספר שהוא אינציקלופדיה לחיות לקטנטנים, חיות בתמונות /אמילי בומון

כך גיליתי שאוּריקי מבדיל בין סוס לחמור ומכיר את כל החיות על קולותיהם השונים.

אני רוצה לספר כשני דברים חביבים בעקבות ספרים.

הרופאה אחרי כל בדיקה נותנת לילדים בלון.

היא פותחת את הקופסא וכל ילד בוחר איזה בלון הוא רוצה.

אוּרי הסתכל על הקופסא הרים בלון ירוק ואמר...

יוֹ פֵפֵר בּוֹל אוּיִי בּוֹל יוֹק ( ותרגום.... לא, בספר לאוּרי בלון ירוק - מעשה בחמישה בלונים...)

ולקח לעצמו בּוֹל אָדוּ (בלון אדום).

קראנו את לקוף יש בעיה,

בסוף הספר יש את אבא קוף אמא קופה שמחבקת את הקופון.

ואוּרי אמר...

אבא, והצביע על הקוף הגדול.

אוֹיי והצביע על אמא קוף.

ואוּיי  והצביע על הקופיף הקטן.

ביום ראשון החל מהבקר אמרתי לאוּריקי שבערב אנחנו נלך לסבתא שרה וסבא אהרן,

והוא ילך לישון שם בלולו,

כי אמא ואבא הולכים להצגה.

וכך אמנם היה בשש וחצי התחלנו להתארגן, ושמנו פעמינו לכוון סבא וסבתא.

איך שהגיענו אליהם, אוּרי מייד הלך לחדר איפה שהלול מאוכסן ובקש שנביא אותו.

ואז....

אמרתי לבונבון שצריך לעשות  אמבטיה....

אוּרקי הסתכל עלי, במין מבט כזה כאילו הוא אומר...

גיברת את זה לא אמרת לי קודם......

אבל הוא הסכים, נחמד מצידו,

עשינו לו אמבטיה באמבטיה גדולה הילד היה מאושר,

בבית אנחנו רוחצים אותו באמבטית תינוק בתוך האמבטיה הגדולה פשוט כי צריך לשים לו שמן

ובאמבטיה הגדולה צריך המון מים כדי שזה יגיע לו עד הבטן....

אז  עשיתי לו אמבטיה,

ואחר כך נלחמנו בו ללבוש פיג'מה.

אוּריקי שיחק קצת עם סבא ואכל פשטידת קישואים של סבתא.

מיד אחרי כן הוא בקש ללכת ללול, הרי הבטחנו לו לשון בלול אצל סבתא...

הבאנו את אדון קופיף ומר מוצץ, ואת נמר ודובי שיש לסבא וסבתא בבית, והילד נרדם.

אנחנו הלכנו להצגה, שלמרבה הצער איכזבה אותנו, משום מה ציפינו לקומדיה וזה בכלל לא היה מצחיק,

כך שבאמצע יצאנו.

חזרנו לקחת את האוצר מסבתא וסבא, הילד ישן כמו מלאך קטן.

ארזנו את כל הדברים, רק את הנעלים שכחנו.

אתמול אוּרי הלך ללאה בלי נעלים, רק  עם נעלי בית של הפרה....

בצהרים הבאתי את הנעלים ללאה אוּרי כל כך שמח לראות את נעליו.

זהו,

שיהיה יום נפלא.

היום יום ד'

זהו היום החופשי שלי.

בדרך כלל אני פותחת אותו באימון בחדר כושר (לצערי אני לא תמיד מתמידה) ואחר כך כל מיני סידורים...

היום אני עם אוּריקי בבית.

הילד עוד עם חום.

ופריחה מעצבנת ואדומה.

הוא כל היום משחק קצת ובא לנוח עלי. עוד קצת משחק ושוב חוזר אלי. הואנופל כל שניה ... ולא אוכל כלום.

ולא מוכן להרדם.

סוף סוף עכשיו הוא נרדם אז... סבא וסבתא באו לבקר אותו.

איזה עיתוי נפלא....

אחר-הצהרים אקח אותו שוב לרופאה. נראה מה היא תגיד.

אני שרה לו,

(ויסלח לי רמי קליינשטין על הזיוף..)

"תינוקי ילדי הק..."

 ואורי עונה "טן."

"שים את ראשך בחי.."

"כי"

"אמא שלך תשיר לך.."

"שי" (שזה באוּריית שיר)

זה שיר ששרתי לו עוד בבית החולים מייד אחרי שנולד.

אני שרה...

(ושוב סליחה הפעם מאחינועם ניני)

"אוּרי אקרא.."

"לו"

אוּרי ש..."

"לי"

נורא נחמד וכיף לשיר עם אוּרי ביחד.

אנחנו רוקדים "עוגה עוגה"

ו"אני רוקד עם אמא"

וסתם כל מיני ריקודים.

כל כך נחמד לראות את אוּרי משתף פעולה עם מיקי מאוס או הגננות האלה בלולי.

הוא נותן לקופיף לאכול מהאוכל שלו ולשתות תה קמומיל בבונג. (אוּרי אוהב את התה הזה למרות ריחו)

אוּריון נפרד מכל חיות הפרווה בנשיקות וחיבוקים...

מצחיקון קטן.

עוד יום יומיים אוּרי יחזור אל עצמו נחזור לשיר ולרקוד...