לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 63

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מצחיק הילד שלנו, באמת מצחיק.


באחד מימי האבק שהיו השבוע הסביר אבא לאוריקי ש...

יש אנשים שמאד קשה להם לנשום באבק הזה, 

הם לוקחים תרופה בצורת משאף שמותח להם את דרכי הנשימה וקל להם יותר לנשום.

אורי חשב ואז אמר.

"אההה אני מבין בתוך המשאף יש אנשים קטנים עם מטאטאים שמנקים את האבק מדרכי הנשימה..."

 

 

בגן למד הילד שראש חודש אדר הוא סיבה להתחלת החגיגות..

אורי אמר לנו אתמול,

עכשיו אנחנו כבר בצוואר חודש אדר,

רק אחרי כמה דקות הבנתי את מה שילד רצה לומר.

הסברנו לא ש...

ראש זה גם ראשון, ולכן יש ראש חודש, וראש השנה...

הוא התחיל למנות את החדשים...

תשרי ראש, חשוון המצח,

כסליו העיניים

טבת  האף והפה

שבט הצוואר והגרון.

אדר הפופיק...

 

מצאתי שיש בזה מן ההגיון...

תשרי וחשוון  חודשים של מחשבה..

כסליו כולו אור , כדי לראות את האור.

אדר, כולו שמחה מהבטן...

אלול הוא סוף ... ומהרגלים מתחילים בצעדים לקראת שנה חדשה....

 

בפורים הוא בקש להתחפש לאביר,

אני אהיה נסיכה

ואבא - ליצן.

 

לאחרונה מאד מעניין לאורי לקרוא ולכתוב.

הוא מנסה לאיית כל דבר

 ללימורי הוא כתב בגלאקסי...

אני אוהו אותח.

זה מקסים בעיניי.

לנו הוא איית ...

א-נ-י רווח ל-ו רווח ר-א-ו...

(רצה הילד לאמר, אני לא רעב..)

 

לפני יום המשפחה הילדים נתבקשו לכתוב את השם שלהם ושם משפחתם.

אורי אמר באופן חד משמעי אני גם... (שם משפחתי שלי ) וגם ... (שם משפחתו של אבא).

אני צריך לכתוב גם את זה וגם את זה,

הסכמנו ועזרנו לו לכתוב את שני השמות.

 

 

הוא כל כך חמוד.  ממש כייף לראות אותו גדל,

אני מרגישה במין קסם כזה.

בכל פעם יש לו איזו תובנה חדשה, איזו הברקה.

הוא לאט לאט מגלה את העולם.

הוא פוקח עיניים, אוזנים ובעיקר את הלב לכל דבר,

זה כייף לשמוע את המחשבות שלו ההבנות שלו.

 

 

אמרתי כבר פעם שמאד מאד כייף לגדל אותו??

 

שבת  נפלאה!!

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 16/2/2013 10:15   בקטגוריות אוּרי, אמהות, אני, גדילה, הורות, חורף 12-13, חכמות, מצחיק, פנני אורי, פורים 2013, שיחות  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-19/2/2013 11:22
 



בחירות 2013.


אנחנו משוחחים בבית על הבחירות,

מתווכחים ביננו מה טוב יותר ומה פחות טוב.

אבא בצד אחד של המפה, אני בצד השנ - י

שנינו מסכימים שמה שיש היום לא מתאים לנו.

 

אורי מקשיב לנו,

ושאל איך מצביעים ומי יכול להצביע,

הסברנו לו שצריך להיות בן 18 ויותר,

והבטחנו לקחת אותו לבחירות והוא יראה איך מצביעים,

בבחירות הקודמות אורי הצביע איתי עם אבא וגם עם סבא,

אפילו צילמו אותו לג'רוסלם פוסט מצביע עם סבא.

ושואל על ביבי, ועל שאר ה"כוכבים"

הוא כבר החליט - הוא יצביע ביבי,

כי הוא כבר ראש-הממשלה, אז הוא יודע מה לעשות.

ושכל אחד בוחר מה שמתאים לו מה שנראה לו הכי נכון.

הסברנו לאורי שאנחנו לא מרוצים ממנו ואנחנו נצביע ונבחר מישהו אחר.

אורי אמר,

אמא את צריכה לתת לביבי עוד הזדמנות אחרונה,

אם הוא יבטיח שיתנהג יפה ויעשה מה שצריך.

 

 

לא השתכנעתי,

ויחד עם זאת אני עדיין לא יודעת למי כן עצביע...

 

 

 

שבת שלום!!!

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 18/1/2013 13:37   בקטגוריות אוּרי, בחירות, חורף 12-13, מצחיק, פנני אורי, שיחות  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אוגניה ב-24/1/2013 09:13
 



כאב מיוחד במינו.


  אורי מאד אוהב לשחק בחיילי הפליי מוביל שלו,

יש לו המון חיילים, ספינת פירטים כלי נשק, אי דרקון ועוד.

אם תשאלו אותו מה הוא רוצה מתנה, מיד הוא יגיד פליימוביל.

הבובות האלה לא זולות לחלוטין, אבל בהתחשב בזמן שהוא משחק עם זה,

בהנאה שלו בפיתוח הדמיון באימון המוטוריקה העדינה וחיזוק האצבעות,

זה שווה .....

הילד יושב על הריצפה, וכל הצבא שלו על חייליו סוסיו ונשקיו מפוזר בבית.

אתמול בעודני מכינה ארוחת ערב ואבא מבקר את איל בתל-אביב,

החל קרב ענקים בצבא הפליימוביל של אורי. אחרי קרבות רבים, החליט החייל הראשי,

אורי כמובן, שדי לו,

הוא רוצה לעזור לי לרדד בצק ולמרוח בביצה  את הבוריקטס חצילים שהכנתי.

 

בקשתי ממנו שיסתר את המשחקים שלו, כמובן שהילד התנגד נמרצות,

אמרתי לו שאם הוא לא מסדר אני אאסוף את החיילים לשקית ניילון ואכניס לארון -

מה שאומר שהוא לא ישחק בהם.

אורי כמובן לא אהב את זה,  סובבתי את הראש, 

ופתאום בכי!

כאב עז ברגל נולד לו, שום דבר לא ריפא אותו,

לא נשיקה,

ולא משחת קסם (טראומיל, אחלה דבר בדרך כלל)

ולא קרח

ואפילו לא התרופה האולטימטיבית פלסטר עם גיבור על.

כלום לא עזר,

ואני לא ותרתי...(כל הכבוד לי!!!!)

והילד קיטר וסידר, סידר וקיטר...

כשסיים בא לעזור לי ואחר כך הלך לשחק במחשב.

מאוחר יותר התענינתי בשלומה של הרגל,

ואורי בבטחון מוחלט אמר לי:

"אמא הרגל כבר בריאה, רק המחשב ריפא לי אותה..."

 

טוב אמרתי לעצמי ולאורי,

כנראה שהיה לך כואב לי לסדר...

מעניין עם המחלה הזו מוכרת בספרי הרפואה  קריצה

 

 

שבת שלום!

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 22/9/2012 14:42   בקטגוריות אוּרי, אמהות, גבולות, גדילה, בדיקת גבולות, הורות, מצחיק, משחקים, קיץ, קיץ 2012, שיחות  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-25/9/2012 08:13
 



  
דפים:  
60,788
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)