אתמול כשישבנו לאכול ארוחת ערב, אני פתאום שומעת ציוצים.
פעם, פעמיים, שלוש...
שאלתי את אבא ואורי וגם הם שמעו ציוצים.
נזכרתי שבעציץ על גבי המנוע של המזגן יש יונה עם 2 ביצים, הייתי בטוחה שזו היא...
למרות שזה לא היה הקול של יונה, אבל חשבתי שאולי בגלל שהיא דוגרת על הבצים שלה הקול שלה שונה.
בכל אופן, השארנו את זה ככה.
בבקר אבא קם מוקדם החל להתארגן, ופתאום מטפס לו על הרגל אוגר....
אחד מהחבר'ה הצעירים ברח מהכלוב שלו.
איך??? אין לי צל של מושג.
יכול להיות שאוריקי פתח כלוב כדי לשחק איתם ולא סגר.
או יכול להיות שהוא ברח כשניקנו את הכלוב (רק שזה היה בשבת... ) ואם זה כך הוא הסתובב לנו בבית כמה וכמה ימיים.
יכול להיות..... לא יודעת מה.
בכל אופן אבא תפס את השובב והחזיר אותו לכלוב של הגורים (כרגע יש שם חמישה.....), מקווה בימיים הקרובים לקחת אותם כלאחר כבוד לחנות...
חוץ מזה,
בטח הקוראים כאן לא יאמינו אבל אני מאד פוחדת מרופאי שיניים.
מה זה פוחד... זו הגדרה סופר עדינה.
אבל מה,
השיניים שלי במצב רע.
לפני שבוע ברגע של אומץ רב, קבעתי לי תור.
והיום הלכתי לבדיקה.
מתתי מפחד.
סיפרתי לאוריקי שאני צריכה ללכת לרופא שיניים ואני פוחדת.
אז המתוק שלי בבקר אמר שיש לו המון אומץ והוא נותן לי אותו כדי שלא אפחד.
אוצר האוריקי הזה.
עכשיו חזרתי משם,
אחרי בדיקה שבאמת לא היתה נוראה,
אבל זו רק בדיקה, הטיפול בטח יהיה מפחיד.
אבקש מאורי עוד מנת אומץ.
בטח יהיה לו לתת לי.
יומטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי