אני אמא

כמה אהבה יש בילד הזה????

היום הוזמנו לבית הקפה בגן שלנו...

היו לנו מלצרים מדהימים.

ששרו לנו שירים שגרמו לי לבכות, מהתרגשות.

הם גם הגישו לנו עוגות, מתוצרת הגן...

עוגת גבינה, עוגת גזר ועוגת שוקולד.

ורקדו עם אבא,

נתנו מתנה לאמא ולמשפחה.

כשאורי שר אמא יקרה לי,

בכיתי בהתרגשות רבה,

השיר הזה תמיד ממוסס אותי,

וכשאורי שר אותו אז בכלל.

אגב,

הצילצול בטפון הסלולרי שלי הוא...

אורי שר אמא יקרה לי.

בכיינית אחת.

אורי הסתכל עלי ולא הבין.....

למה הבכי???

איך אסביר לו שלהיות אמא זה לא מובן מעליו,

שלהיות משפחה זה לא מובן מעליו.

איך אסביר אני כל כך שמחה שזכיתי,

להיות לרעיה ואם.

כייף של פעילות.

יום משפחה שמח לכולם.

הנושא החם הזה בדיוק מתאים לי.

אני בת 49 ושלושה חודשים....

והמון המון מעסיק אותי.

נתחיל באורי,

לאיזה בית ספר אורי ילך? 

כן אני יודעת יש לי עוד זמן, אבל צריך להתחיל לחשוב על זה, שנה הבאה הוא עוד בגן שלו, אח"כ כבר גן חובה...

ברור לי שהוא לא ילך לבית ספר כאן בשכונת מגורינו,

לא מתאים לי. אני רוצה בשבילו יותר.אז צריך להערך.

מה עוד עלינו לעשות כדי שהילד הזה יהיה הכי מאושר בעולם?

אני יודעת שאנחנו עושים המון...

ובדרך מפנקים, הרבה יותר מידי -

וזה לא טוב.

בקשר לאבא...

איך הוא יצליח לפרוץ קדימה?

לא מזמן הוא נהיה נוטריון, ואני כל כך רוצה בשבילו שיצליח,

שיפרוץ..

איך ואם בכלל אני יכולה וצריכה לעזור?

לא רוצה להיות נודניקית,

אבל גם לא רוצה להיות או להראות כמי שלא הכפת לה...

מה המינון הנכון, של לדחוף ולהרפות.

(זה בעצם גם מעסיק אותי עם אורי..)

ואני???

מה יהיה איתי בשנה הבאה?

לא רוצה לחזור למערכת החינוך.

אבל מה כן??

צריך גם להתפרנס....

האם אצליח ברכישת מקצוע חדש? האם אצליח להתפרנס ממנו?

אני פשוט ממש לא יודעת איך מתחילים.

אני יודעת שצריך זמן והמון מזל,

ואני רוצה כאן ועכשיו.

מה יהיה על הבריאות שלי?

אני כל הזמן מרגישה שאני מרגישה לא טוב,

שזה רק מחמיר.

וזה מדאיג, מעסיק, מטריד... מאד.

למה אני מרגישה שאני הרבה פחות ממה שאחרים חושבים?

למה אני בכל פעם שוכחת אותי???

ומה עלינו כמשפחה??

איפה נגור בעתיד?

אני לא רוצה להשאר בירוושלים,

אבא לא מוכן לשמוע על לעזוב את העיר....

איך נבנה לנו חים טובים יותר??

כלכלית, זה בעיקר מה שהכי קשה לי בו.

זהו, אסיים כאן, למרות שיש עוד המון...

כמו מה לקנות לאחין שלי לבר-מצווה?

איך לשכנע את אבא לצאת לטיול הליכה כזה?

או מתי סוף סוף יהיה חורף אמיתי כזה?

איך נראת התחתית של סל הכביסה?

ועוד כל מיני...

כל כך הרבה מעסיק אותי,

שלא פלא שהראש שלי כל כך כואב.

שבת נפלאה לכולם!!!

מכירים את סיפרו של אריק קרל הזחל הרעב??

אז, ביום שני אורי החליט להיות הזחל הרעב,

הוא אכל וזלל פיתה שלמה עם חומוס - ארבע רבעים אמנם אבל, זה בכל זאת פיתה שלמה.

הוא אכל וזלל שני תפוחי עץ, מקולפים אמנם אבל...

הוא אכל וזלל דייסת קווקר עם אבא, אמנם הם אכלו יחד אבל...

הוא אכל וזלל רוגלה אחד...

(אתם מוזמנים להרים גבה, אני הרמתי שתיים)

ובלילה,

כאבה לאורי הבטן.

אורי לא הצליח לישון הייטב.

בבקר אמא באה ועשתה לאורי מסאג' בבטן,

ואז,

אורי שילשל הכל...

והלך בשמחה רבה לגן.

הכנו יום לפני כן לכבוד נושא המשפחה אלבום תמונות עם כל בני המשפחה ואורי כל כך רצה להראות לגננים שלטו ולחברים.

ואז,

באחת עשרה וחצי, באמצע שיעור אילוסטטור, הטלפון מצלצל,

ונעמי על הקו,

אורי הקיא בבקר, ועכשיו משלשל נורא.

לקחתי הכל ובאתי לקחת את הילד.

ואורי אמר לי,

אמא אני כבר רוצה שהכדוריות הלבנות ילחמו בכאב בטן הזה....

כן, קראנו איזה ספר ואורי גם רואה מידי פעם פרקים מהסידרה הנפלאה,

"החיים" שדיבר על תפקיד הכדוריות הלבנות.

עכשיו הוא מרגש יותר טוב,

אכל כמו ילד, ולא כמו הזחל רעב.

מרק עוף עם גזר ואורז...

ואני????

עם מגרנה, שוב המגרנה המעצבנת הזו.

טוב שאבא במצב שפיר,

הוא לקח את  האוטו לטסט...

רק בריאות!!!