אני אמא

יש לנו אוטו.

אדום ויפה, שוורולט אוויאו.

לפני איזה חודש בזמן נסיעה עלו אדים.. הזמנו גרר,

כתבתי על זה בפוסט קודם.

האוטו אכן חזר הביתה מתוקן ונוסע.

אבל מה...

"הנחמדים" האלה מן המוסך שחררו את הכסא של אוּרי,

כנראה היו צריכם משהו שם ממתחת.

והכניסו את החגורות מאחורי המושבים.

כשלקחנו את האוטו הכסא של אורי עמד במקומו... כאילו כלום.

לקחנו את אורי מהגן הביתה, ולא ידענו שהכסא לא מחובר...

כשהגענו הביתה שמתי לב לזה...

מסוכן, אין ספק.

נסיתי להתקשר למוסך, לא ענו לי....

אז כתבנו להם מכתב,

בו אמרנו להם...

שהם נתקו את כסא של הילד ולא טרחו לידע אותנו על כך.

לא בקשנו פיצוי,

לא בקשנו שיסדרו את הכסא חזרה במקום..

רק בקשנו להאיר את תשומת ליבם.

ניתקתם, ברור לי שזה מה שהייתם צריכם לעשות.

אבל למה לא לידע אותנו...

"גברת,

נתקנו את הכסא של הילד חברי אותו לפני שאת מושיבה אותו...."

זה הכל. לא  מאד קשה, ולא בלתי אפשרי.

המוסך כתגובה ...

כתב לנו שהם לא נגעו בכסא של הילד ולא נגעו בכלל במושב האחורי.

(אז איך לכל הרוחות החגורות היו תקועות מאחורי המושבים???)

ושזו אחריות שלנו לוודא שהכסא של הילד מחבר,

(מה שנכון, אבל אני בקשתי רק ל ידע אותי... זה הכל.)

כל זה אחרי שבפעם הקודמת נגנב לנו שם במוסך האיזיפארק שלנו.

ופעם לפני כן שמעתי את אחד המוסכניקים אומר לחברתו או משהו כזה...

חכי שיה האוטו הזה מוכן- ומצביע על האוטו שלנו ומחזיק את המפתחות שלנו,

אני אקח אותך ל..... ואחכה שתסיימי ואקח אותך חזרה.

מזל הגעתי לני הטיול שלהם,

הם בטח לא היו מספרים לי על הבילוי הזה.

באוטו הזה אנחנו מטפלים תמיד מאז שקנינו אותו באוטו מוסך.

ועכשיו אני צריכה לחפש מקום אחר.

לא סומכת עליהם יותר.

אז אם יש כאן משהו עםנסיון של מוסך שמטפל בשוורולט, בירושלים,

אשמח להמלצה.

חבל... 

חנוכה הסתיים...

היתה מסיבת חנוכה בגן ביום שני, אני מאד התרגשתי.

שאלתי אם צריך עזרה והגעתי מוקדם לגן, לעזור להתארגן.

אני זוכרת  כמה זה מלחיץ מסיבה עם הורים, בבית הספר, וכמה הרבה עבודה יש לפני.

אורי כמובן הרגיש בבית ועם עוד ילד שיחק לו בכיף, מעניין היה לראות אותו משחק עם ילד בגן,

אוי לו הייתי זבוב על הקיר בגן בזמן הפעילות היתי רואה אותו....

נעמי הגננת אמרה לי שהוא בדרך כלל משחק מאד יפה, זה כמובן מאד שימח אותי.

במסיבה עצמה בהתחלה היה לאורי קשה, הוא די נצמד אלי,

 אבל אחר כך כשנעמי הזכירה לו שהוא גיבור כמו יהודה המכבי,

 הוא השתתף יפה שר רקד ונהנה עם הילדים.

אני מאד נהנתי, המון אור ושמחה היה בגן.

הרגשתי שהילדים אוהבים  את הגן אוהבים את רות התעמלות, שהיא המורה להתעמלות שלהם בגן,

שהעבירה את הפעילות.

נעים לראות את הילד שלי מסתדר ונהנה.

יום שלישי הלכנול רופא אלריגה ששלחה אותנו לעשות בדיקות דם...

שעוד לא עשינו....

מצאנו כל מיני אריות,

בירושלים יש כל מיני אריות מפוזרים בעיר, ואוריקי נהנה לשבת עליהם ולהצטלם.

ואני כבר התחלתי להרגיש רע.

בערב לימורי הגיעה אלינו, ומה רבה היתה השמחה בביתנו,

הדלקנו נרות אכלמנו ספגניות שרנו ורקדנו,

וללימור תפסה פיקוד על הילד....

הרגשנו אבא ואני שהנה הגיע האופר או אולי מרי פופינס ואנחנו יכולים לנוח.

אורי קיבל מאבא משחק כמי חנוכה,

חלום לי נקרא המשחק, פשוט יופי ל משחק שלפני השינה, לקטנים כמו אורי וגם לגדולים יותר.

ולימור מאד נהנת לשחק עם אוריקי.

יום ד' אני כבר הייתי ממש חולה, הסינוסיטיס השנתי שלי הגיע לביקור.

מזל שלימור היתה אצלנו כי אני פשוט היתי במיטה והיא שיחקה עם הילד נתנה לו לאכול הלבישה אותו...

לימורי,

תודה

לא יודעת איך הייתי עוברת את היום הזה בלעדייך.

ביום חמישי אוריקי כבר חזר לגן,

בערב הוא שאל אותי,

אמא אני לא מבין,

איך האוכל שאני אוכל מגדיל את הידיים והרגליים...

איך הוא הולך מהבטן לידים???

שאלה חכמה...

ואז התחלתי ללמד את הילד בן השלש וחצי- אנטומיה,

ברמה שלו.

שישי ושבת עדיין הייתי במיטה, עם אנטיביוטיקה נוראית ובלי כוח לזוז.

בשבת בבקר הוא קם אלי למיטה ואומר לי,

"אמא, נסיכה שלי איך את מרגישה היום?"

המאהב שלי הקטן.

איזה כיף להיות נסיכה שלו.

היום אני כבר יותר טוב,

תכף הולכת לסדר את ארון הבגדים....

אמנם גשם אין כאן אבל רוח מפוארת יש גם יש. 

 (רוח מפוארת, הגדרה של אורי לרוח חזקה)

חורף נפלא לכולם!

אנחנו חוגגים את החג בכל ערב קצת אחרת.

נר ראשון היינו בבית שלושתנו, הדלקנו נרות שרנו רקדנו וכמובן סופגניות...

נר שני היינו אצל אחי בבית בממודעין

חגגנו לנו יומהולדת, (יומהולדת בהמשכים זה אצלנו...)

הדלקנו נרות המון חנוכיות היו על הגדר בביתו של אחי,

כל משפחה הביאה את החנוכיות שלה.

אוריקי בחר את הכיפה השחורה, והדליק עם אבא חנוכיה.

סבא אהרן נתן לילדים דמי חנוכה, לכל ילד 10 שקלים לגילו ואחד לשנה הבאה..

אורי קיבל 50 ש"ח

למחרת אחרי הגן הלכנו איתו לקנות לכסף שסבא נתן לו,

הוא בחר גיטרה... (רצה חצוצרה.. שכנעתי שלא כדאי...)

וערכת רופא - אולי אורי יהיה הרוםא המנגן??

בדרך חזרה אוריקי בקש שתהיה לו אחות.

לילד היה נימוק מקסים,

"אמא את ורמי ואפרת אחים, והיה לכם יומהודת ביחד אז מי יעשה איתי יומהולדת??"

ניסיתי להסביר לו שלא כנראה שלא תהיה לו אחות,

כי הרי כל כך חיכינו לו וזה היה כל כך קשה ועכשיו שיש לנו אותו אז הכי כיף לנו בעולם.

הנימוק אותו לו שכנע,

אבל ילד צריך לדעת את האמ ולא להשלות אותו באולי וכאלה.

ככה לפחות אני מאמינה.

הלוואי ויכולתי להביא לו אחות.

נר שלישי היה אצל הורי בבית,

עם אחי וילדיו,

כמובן שארגנו מעגל,

ורקדנו, מאד נהננו כי המעגל היה גדול,

כשאנחנו רק שלשתנו המעגל כיפי ונעים אבל קטן.

נר רביעי -בשבת, הגיעו אלנו

אח של אורי, איל.

אימו, שונית.

וסבתו מירה.

קנינו לילדים לילדים מתנה לחנוכה, האמת שקנינו את אותו הדבר לשנהם,

משחק קלפים שלפני השינה, שקרא חלום לי.אוריקי ממש אוהב את זה.

איל אחיו שידע שאורי אוהב עבודות יצירה בחר לו כל מיני עבודות  יצירה לחנוכה.

הדלקנו נרות.

אכלנו לביבות בטטה נפלאות שמצאתי כאן.

והילדים כמובן אכלו סופגניות חמות ומתוקות.

כמובן שלא ויתרנו על ריקודים...

היה לנו יופי של ערב, אורי למרות הקושי שלו להתחלק בדברים התחלק עם איל בלי בעיה בכלל,

הם הסתכלו יחד על האוגרים,

נון נונה.. והתינוק - נון חנון... אותו איל אהב במיוחד.

האמת אני אגלה בסוד קצת חששתי מהמפגש הזה,

זו הפעם הראשונה, של מפגש כזה,

אבל שוב גיליתי,

שאני יודעת להרים כאלה דברים ולעשות אווירה נעימה.

אתמול שוב היינו בבית.

חמישה נרות ושמש ..

 היום  מסיבת חנוכה בגן - אני מתרגשת נורא...

מחר ומחרתיים אורי איתי בבית,

כייף אדיר.

אני אוהבת את החג הזה.