אני אמא

חנוכה,

חג של אור,

חג של אש, מצעדי לפידים, נרות חנוכה, נהלי בטיחות...

חנוכה,

חג של חורף.

חג של מעיל, סוודר גשם.

אז יש אש... והרבה,

ואין גשם או חורף בכלל.

השנה חנוכה הוא חג של שריפה.

אנחנו צופים בשריפה מהבית, בטלוויזיה.

אני מרגישה את החום.

אוריקי מסתכל איתנו, מסתכל ומסתכל, גם לו כמו לנו קשה להתנתק,

מידי פעם אנחנו פשוט לוחצים על הכפתור...

אוריקי אומר...

"אל תדאגו, סמי, פני, ארויס, המפקד ואפילו רקסי הכלב יכבו את השריפה."

"אני יודע שגם אודי החבר שלי (הכבאי שאירח אותנו בתחנת הכיבוי ע"י הבית) מציל אותנו...

אודי הוא כבאי אמיץ."

וכששמע הילד בטלוויזה שהאש מתפשטת...

הוא אמר,

"אמא אין ברירה צריך להזמין את.... יהודה המכבי"

כן באמת צריך נס,

שהרוח תפסיק,

שיתחיל גשם,

שהאש תפסיק לאכול את היפה והטוב שלנו.

מתפללת שהאש תכובה.

שהגשם יגיע.

ולמרות הכל,

מאחלת לכולם המון אור,

ושבת שלום.

הדלקנו אתמול נר חנוכה.

נר ראשון של חנוכה.

אני כל כך אוהבת את החג הזה.

האורו,

האהבה,

השמחה,

האור המתגבר מיום ליום.

שלא נדבר על הסופגניות......

הסמליות של אור באמצע החורף, רק תגידו איפה החורף שלנו???

אוריקי הביא חנוכיה מן הגן,

התרגשתי לקחת אותה מהגן, הוא צבע אותה בצבע נחושת יפה....

אבא קנה סופגניות, לא משנה שאורי כבר אוכל סופגניות מאז ראש השנה.

סידרנו ביחד אוריקי ואני את החנוכיה, עפ"י הצבעים שהוא בחר,

זה זכור לי ככיף המיוחד שלי לבחור את צבעי הנרות לחנוכיה.

אוריקי רצה לשים נרות על כל החנוכיה, היה קצת קשה להסביר לו ששימים אחד ואחר כל עוד אחד...

וכך מתגבר האור.

בסוף הוא הסכים.

ברכנו על הנרות כולנו יחד.

אחר כך כמו בבית הורי רקדנו ושרנו שירי חנוכה...

שיחקנו בסביבונים.

והגיע הרגע לו אורי הכי ציפה.

ה ס ו פ ג נ י ה...

הערב נדליק אורות עם משפחתי במודיעין, סימלי להדליק נרות במודיעין.

מצאתי מתכון ללביבות אפויות מבטטה 

ואותן אני מכינה, אכין גם לביבות תפוחי אדמה.

וסלט....

סבא בטח יתן לילדים דמי חנוכה,

עשרה שקלי על כל שנה ועוד אחד לשנה הבאה...

וכל זה במטבעות של 10 שקלים אותם הוא אוסף כבר מראש השנה...

 באותה הזדמנות נחגוג גם את ימי ההולדת של אחותי אחי ושלי.

המשך השבוע גם הוא חגיגות...

בנו בכורו של אבא אימו וסבתו יגיעו אלינו להדלקת נרות - זה מתוכנן לשבת.

סבא וסבתא ודודה- עוד יום בחג.

ומשפחתי שלי בנר אחרון...

הלוואי שרק אור  יעטוף אותנו,

אור של שמחה אהבה שקט רוגע.

אור של טוּב, סובלנות.

ושתמיד גם ברגע קשה נדע לראות את האור.

נזכרתי במשהו מצחיק...

נסענו במנהרה  שהיתה חשוכה.

אוריקי שלא כל כך אוהב חושך אמר לי..

"אמא אל תדאגי תמיד יש אור בקצה המנהרה..."

חג שמח!

WOW 49 .

אני מתקרבת בצעדי ענק ל- big five o...

אז זהו אני חוגגת היום יומהולדת 49,

על הבקר באו אלי אבא ואורי ושרו לי שירי יומהולדת.

אחר כך קיבלתי מתנות.....

מאורי קיבלתי קופסת פח שיש לו, ולתוכה הוא הכניס המון המון דברם קטנים שהוא אוהב...

תמונה שלו,

תמונה קטנה שלנו המשפחה.

עכבר מבד.

המהדק הורוד האהוב עלי...

צבעים שונים.

מגנטים של חיות.....

מאד מאד התרגשתי.

מאבא קיבלתי...

LEATHERMAN

ככה הוא נראה, רק כמובן ששלי יותר טוב,

כי-

הוא שלי

קיבלתי אותו מאבא

הוא נקנה מאהבה...

כשאבי עשה את הצינתור אחי ישב ושיחק בשלו ואני התלהבתי מזה,

אבא חשב שזו אחלה מתנה לאישה שאיתו....

ואני כמובן הסכמתי.

כייף לי.

הייתי שעה בחדר כושר, 

כרגע יש צבע בשערי...

 והנה -

השעון מצלצל צריך לשטוף את הצבע,

אכתוב מאוחר יותר את המשך הקורות אותי.