לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 63

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

בעקבות הנושא החם.


הנושא החם הוא: דו"ח העוני.

מתחבר לי למה שעובר עלי עכשיו.

 

יצאתי לשבתון.

בשבתון מקבלים אומנם משכורת, אך היא 66% מהממוצע של השש שנים של החיסכון.

ואני, הייתה שנה שבה לא עבדתי משרה מלאה. (טיפולים וכאלה..)

ועל כן כרגע המשכורת או יותר נכון הכסף שאני מכניסה הביתה הוא מעט, מעט מאד.

אז אמנם מאד מאד רגוע לי ושלב לי.

כייף לקום בבקר עם סוכר תקין.

כייף להיות רגועה.

כייף להרחיב אופקים.

אבל ....

 

שבוע שעבר הייתי עם אוריקי בחנות האהובה עליו....

סיטמצקי.

כרגיל הוא הוציא ספרים מהמדפים,

דפדף והסתכל.

"קרא" ונהנה.

בסופו של דבר הוא בקש שאקנה לו את אחד הספרים.

תמיד, אבל ממש תמיד, הייתי קונה לו בכייף ספרים,

אפילו יש כאלה בארון עוד לא נתתי לו.

הפעם אמרתי לו...

"מצטערת אוריקי, אין לי כסף לספר כרגע."

כאב לי הלב, בתוך ליבי בכיתי, לא כי אמרתי לא לספר,

לא כי שיטפתי את אורי בזה.

אלא כי ידעתי שזה ככה. צריך קיצצוים.

אוריקי אמר לי,

הוא אמר לי ,

"לא נורא אמא פעם אחרת נביא כסף."

ולי היה עצוב.

קשה לי לומר לבני לא קונה לך כי אין לי כסף, ולדעת שבאמת אין כסף...

 

אבל צריך להיות פרקטיים.

 

החלטנו לא לוותר על האהבה שלו לספרים,

החלטנו לא לוותר על הכיף של ספר חדש, כלומר ספר שהוא לא מכיר.

נרשמנו לספריה.

פעם בשבוע בערך אנחנו הולכים לספריה העירונית,

אותה ספריה שגם אני וגם אבא החלפנו בה ספרים בילדותנו,

היום היא הרבה יותר ידידותית,

מותר לדבר ולשבת על הרצפה לקרוא.

היא צבועה בצבעים יפים,

נקייה.

מסודרת.

הספרנית אינה חמורת סבר כמו שזכרתי אותה, אלה ידידותית וחייכנית.

מידי פעם יש שם שעות סיפור (15 ש"ח לילד זה באמת לא נורא...)

כיף לאוריקי שם.

אנחנו מוציאים ספרי מהמדפים יושבים על הריצפה וקוראים.

מחפשים ספרים שאנחנו מכירים.

אוּרי נהנה למצוא את אותיות השם שלו בסימון המדפים.

בכל פעם הוא מבקש שנקרא לו גם באינציקלופדיה.

נסתכל על תמונות של גוף האדם.

נקרא על העין והבטן...

 

אז כן,

זה נהדר ללכת לספרייה.

 

האמת היא שאני מחפשת עבודה,

הבעיה היא שהזמן שלי כל כך מוגבל,

כי הרי בשבתון אני חייבת ללמוד.

אז אם למשהו יש רעיון...

אני אשמח!

 

 

(לא בטוחה ששיך ממש לנושא החם... )

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 9/11/2010 10:08   בקטגוריות אני, דאגות, הנושא החם, סתיו 2010  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-11/11/2010 09:23
 



לא נעלמתי...


פשוט לא מוצאת את המוזה לכתוב.

ואני רוצה לכתוב.

על הביקור התחנת הכיבוי והצלה.

(ויש גם תמונות...)

על היום,

שאורי נשאר איתי בבית והוגדר רשמית כ-

סו-שף שלי.

על ההתקדמות בגן.

על ...

ועל...

 

 

טוב אני צריכה לאסוף את עצמי.

 

 

 

אבל לא עכשיו.

 

 

ערב טוב! 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 3/11/2010 20:29   בקטגוריות Off Topic, אני, סתיו 2010  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-7/11/2010 12:57
 



מקרה אוטו.


כשמתרגלים לאוטו החיים כל כך קשיים בלעדיו....

 

לקחנו את אורי לגן, ומשם תכננו לנסוע לעיניינו,

אבא למשרד ואמא להשתלמות.

אנחנו נוסעים ופתאום עשן עולה ממכסה המנוע שלנו.

עצרנו את האוטו.

התקשרנו לגרר...

אמרו לנו תוך שעה וחצי שעתיים יבואו לגרור את האוטו היקר שלנו.

אבא היה חייב להיות בעבודה, נשארתי אני עם האוטו.

 

 אחרי כ-20 דקות, אני רואה את הגרר. לא היתה שמחה ממני.

התקשרתי לאבא לספר לו, אז הוא...

לקח את המונית ובא אלי...

הבנאדם מהגרר, הראה לי את התקלה, בקש מפתח ולקח את האוטו.

 

אני נסעתי להשתלמות אבא לעבודה..

בצהרים, אנחנו מתקשרים למוסך הם אומרים לנו שאי אפשר להדליק את האוטו,

כנראה הלך ראש מנוע, או במקרה הגרוע יותר... הלך המנוע.

אני כבר נכנסתי ללחץ - הרי לא צריך הרבה כדי לגרום לי להיות סיר לחץ.

התקשרתי לאבא שלי, והוא ...

הלחיץ אותי עוד יותר ואמר שזה סיפור מאד מאד יקר...(הוא אמר 40-50 אלף ש"ח...)

זהו...

אני כבר נכנסתי לתסריט.

איך אני מסתדרת בלי אוטו?

בלי כסף לקנות חדש?

מה עושים?

שוחחתי עם  אחיי הם מייד הרגיעו אותי

שזה בטח לא נורא ולא יכול לההרס מנוע באוטו כמו שלנו ובמצבו.

ושאבא שלי קצת הרבה מגזים עם הסכומים.

 

ואז נזכרתי שלא נתתי לגרר את השלט של האוטו,

(הרי הגרר אמר רק מפתח..)

התקשרנו למוסך ואמרנו להם הם אמרו לא קשור ועדין לא הצלחנו.

זהו מבחינתי... סוף העולם.

 

אחרי כרבע שעה  מתקשר שוב המוסכניק ואומר לי חדשות טובות האוטו נדלק...

נחכה נראה מה קורה מחר .

 

חיפשנו באינטרנט איך מגיעים לגן של אורי באוטובוס? מתי יש אוטובוס....

אבא נסע להביא את הילד שכמובן היה מאושר לנסוע באוטובוס.

חזרו הגברים הביתה, אורי מאושר מעצם הנסיעה באוטובוס,

בא ומספר לי את חויותיו.

ואני בלחץ..

מה יהיה עם האוטו.

ואז אורי שואל אותי למה אני עצובה?

עניתי לו כי האוטו מקולקל,

אוריקי מסתכל אלי ואומר לי,

אמא אני אתן לך המון הדבקות צבעוניות שלא תהיהי עצובה.

הוא מדביק עלי המון מדבקות.

ואז הוא אומר לי,

אני מבטיח לך אמא שיתקנו לנו את האוטו והוא יהיה מצוציין.

 

וכך,

למחרת בבקר,

אבא מתקשר למוסך ואומרים לו,

ה... (אויש אני ממש לא זוכרת איך קוראים לזה..)

היה הקולקל, ולכן לא ראיתים שהאוטו מתחם...

אז החלפנו את זה וגם את הציונור המוביל לשם.

סה"כ הנזק 1600 ומשהו ש"ח.

אבא הגיע למוסך...

שילם להם....

1361 ש"ח וחזר עם אוטו קריר ונוסע...

 

 

ואני,

הייתי אכולת רגשי אשם על הלחץ שהלחצת חצי עולם.

על זה שאורי ראה אותי ככה עצובה.

על זה שהיתי לא נחמדה.

 

כשאורי בא הביתה הוא אמר לי,

אמא את רואה אני הבטחתי לך....

 

 מסקנות...

 

1. אם מתקלקל האוטו מייד להתקשר עם אבא שלי...

הוא מלחיץ,

אבל אחר כל כל דבר נראה קטן.

מה זה 1361 שח' לעומת 40-50 אלף???.

תראו כמה כסף חסכנו קריצה.

 

2. אין שום סיבה לראות את העולם בשחור ולבן.

לא כל קילקול הוא סוף העולם.

 

3. כשאין אוטו, והולכים ברגל רואים המון דברים שלא רואים עם האוטו.

 

4. כשאין אוטו עושים הרבה יותר צעדים ומד הצעדים מאושר.

 

 

 

והעיקר.........

שיהיה האוטו בריא. 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 27/10/2010 10:09   בקטגוריות אני, גדילה, הורות, מחשבות, סתיו 2010  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מוחיטו ב-30/10/2010 16:29
 



  
דפים:  
60,787
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)