אני אמא

אני רוצה לבקש סליחה ממני.

על שלא שמרתי עלי.

על שהתרגזתי.

על גרמתי לי לעצב וכעס.

על שלא שמרתי על הבית שלנו נקי ומסודר.

על כך שאני הולכת ומשלימה עם זה שלאורי לא יהיו עוד אחים או אחיות

אני מבקשת סליחה,

ומנסה לעשות לשינוי,

נרשמתי לחדר כושר,

יצאתי לשבתון,

אלמד דברים חדשים,

אנסה למצוא משהו אחר לעסוק בו.

אני רוצה באמת לסלוח לי,

זה קשה,

מאד קשה.

אני רוצה לבקש סליחה מאוריקי.

על שלא תמיד במאה אחוז הייתי סבלנית.

על שלא תמיד באמת הבנתי את מה שהוא רצה לומר לי.

על שלא אוכל להעניק לו עוד אח או אחות.

אני רוצה לבקש סליחה מאבא.

על כך שהדאגתי אותו.

על שלא תמיד היתי קשובה.

על שלא תמיד יש אוכל מבושל בבית.

על כך שהתרגזתי - לפעמים אפילו בלי פורופורציות.

לשני הגברים שלי אמרתי סליחה,

הם סלחו לי...

אני מקווה שאני אצליח לסלוח לי.

משהו שקיבלתי במייל.

http://www.aish.co.il/h/hh/yk/102720219.html

חתימה טובה.

כרגע אוריקי בגן....

אני נרגשת עד דמעות.

אז היתה לנו אסיפת הורים, בפעם הראשונה היתי הורה באסיפת הורים.

המון שנים לליתר דיוק 24 שנים היתי מורה באסיפת הורים.

ההתרגשות היתה עצומה.

נזכרתי בכל אסיפות ההורים שאני נהלתי, זה היה אחר.

כמובן שחשבתי לעצמי...

אני היתי עושה קצת אחרת, ומייד זרקתי את המחשבה הזו,

במקומה חשבתי, או זו דרך אחרת מהדרך שלי, מרענן.. מסקרן.

כנראה שאצטרך הרבה מאד לעשות את התרגיל הזה.

מה שמאד שמחה אותי זה שנעמי אמרה שכדאי ורצוי להביא מהבית איזה חפץ..

אורי בבקר שמע שכלבלבי ומוצץ יכולים לבוא איתו לגן והיה מאושר -

התחלה טובה אמרתי לעצמי.

אחר כך אתמול בערב היינו בגן,

אורי אבא ואמא.

אורי כל היום היה נרגש מאד, וילד די הפוך...

בכה בקלות, בקלות רבה התרגז על דברים.

חשבתי שכדאי לדבר איתו,

אמרתי לו..

אוריקי שנינו מאד נרגשים בגלל הגן החדש,

אז היום אני מבקש ממך להזכיר לי לא להרגיז אותך.

אז הוא  אמר לי,

אמא ואת תזכירי לי לא להרגיז אותך כי גם את מתרגשת...

בגן עצמו ההתחלה הוא נדבק אחר כך הלכנו לראות מה יש בגן,

אורי היה נרגש כשראה,

המון ספרים,

ומשחקים

צבעים

ומטבח...

ולאט לאט הרגיש בטוח יותר.

היה סיפור עם בובות שאורי מאד אהב, רק בכל רגע הסתכל לראות אם אנחנו עוד שם.

הבקר הוא הלך ב-9:00 עד 11:30 ויהיה לו ריטמיקה,

 אצל לאה הוא מאד אהב ריטמיקה.

עוד בדרך לגן הוא בקש שאשאר איתו קצת,

אמרתי לו,

אוריקי אמא תלך ועוד מעט תבוא לקחת אותך יהיה לך כייף.

יש לך גננת מקסימה והמון משחקים בגן, ואפילו מטבח...

ניקח את התיק החדש נשים מים בבקבוק..

ניקח איתנו את כלבלבי ומוצץ, ויהיה נהדר.

הגענו לגן הרדנו כובע ומשקפי שמש, הנחנו תיק,

אורי נתן לנעמי את הברכה שהכין לה...

ומיד ניצמד אלי,

אמרתי לו "אושר שלי, אני הולכת, יותר מאוחר אחזור יהיה לך כייף."

הילד היה עצוב מאד...

אבל יצאתי משם.

נכנסתי לאוטו ופרצתי בבכי...

מהתרגשות.

מזה שאוריקי היה עצוב.

מירידת מתח.

רק אחרי נרגעתי נהגתי לתחנת הדלק והביתה.

עוד מעט אני כבר הולכת להביא את האוצר שלי הביתה.

אני יודעת שזו תהיה שנה נפלאה,

רק התחלות הן קשות...........

יום נהדר!

 עכשיו השעה 10:20, התקשרתי לגן... הילד בוכה וטוען שהוא חולה....

הצעתי לנעמי לתת לו כלבלב ומוצץ.

עידכון מאוחר.

הלכתי לקחת את האוצר שלי מהגן.

עמדתי בחוץ עם הורים נוספים...

אמא אחת סיפרת שהיא ירדה מהגן ובכתה מהתרגשות,

הרגשתי טוב,  לא רק אני מגיבה בבכי.

פתחו את הדלת אורי בא אלי מחייך.

הוא סיפר לי שהיה עצוב,

ושהוא היה חולה (כנראה מחלה קשה, הנקראת בפי אימי, "מאמיטיס"... מלשון אמא.)

אחר כך באה האישה והיה לה קורדיון (אקורדיון) כמו לסבתא שבע...

ושזה היה כיף.

נסענו היום לבית חולים הדסה בעין כרם, היתה לי פגישה עם פרופסור רז בעיניין הסכרת.

ישבנו לנו לאכול, ופתאום ראיתי את פרופסור אלחלל,

אותו רופא מדהים שליווה אותי בהריון,

אותו רופא מקסים עם העיניים הטובות, ככה אמא שלי הגדירה אותו, הרופא עם העיניים הטובות.

שניתח אותי ואחר כך שמונה שבועות כמעט יום יום טיפל לי בפצע שלא רצה להגליד.

ניגשתי אליו ואמרתי שלום, וכמובן שהראתי לו את אוּריקי שלנו.

סיפרתי לו שאורי יודע שהואשמר עלי כשאוריקי שלנו היה בבטן שלי, ושהוא , פרופסור אלחלל, הוצא את אוריקי מהבטן שלי.

אוריקי היה מאד נרגש.

רץ לאבא, וחזר לפרופסור אלחלל, וסיפר לו... לא יודעת מה....

והרופא חיבק אותו, הילד היה בעננים.

פרפסור אלחלל סיפר לאורי כמה קטן הוא היה, ואמר לו, גדלת כל כך יפה, כזה ילד גדול ומקסים אתה.

אוריקי התמוגג מאושר ומשמחה.

אורי ראה את האדם שאנחנו מספרים לו עליו,

כאילו איש מהסיפור יצא והנה הוא אוכל כאחד האדם בקניון של עין כרם...

חבל שלא היתה לי מצלמה איתי, חבל שהיתי כל כך נרגשת כי אם לא ההיתי מצלמת אותם יחד עם הסלולרי...

יום נהדר!