לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 63

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

תזונת ממתקים


קיבלתי במייל  מחברה ובלוגרית יקרה,

המלצות דיאטנית בנוגע לתזונת הילדים, ואני שמחה לשתף בהמלצות שלה.

 

 

השאיפה לבית נקי ממתקים בוטלה. מחקרים מראים שילדים שמגבילים אותם לחלוטין בנושא ממתקים ושאוסרים עליהם אכילת ממתקים - בהינתן ההזדמנות יאכלו ממתקים כמו ילדים שניתן להם חופש מוחלט.

שתי הקיצוניויות גורמות לילדים שהם אכלנים כפייתיים של מתוק וג'אנק. ההורים המתונים מגדלים ילדים מתונים.

אז אם להחזיק ממתקים בבית.

אלה ההמלצות: (אגב, היא התייחסה לא רק לערך התזונתי, אלא גם לנזקים לשיניים, ולתכולת צבעי המאכל המלאכותיים שהם תוצרי לוואי של מתכות ונפט!)

מלוח: עדיף: בייגלה מחיטה מלאה, בייגלה רגיל, פופקורן פחות: במבה, דובונים להימנע: תפוצ'פס, ביסלי, אפרופו

מתוק: עדיף: גלידה, ארטיק סולרו, קרטיבים עם צבעי מאכל טבעיים, עוגות ועוגיות תוצרת בית, חטיפי אנרגיה, שוקולד רגיל (ללא מילוי), מטבעות שוקולד, מקופלת מיני, מסטיקים ללא סוכר, קרמבו, פתיבר. פחות: חטיפי שוקולד (פסק זמן, כיף כיף, מארס), וופלים. להמנע: טופי, נחשי גומי, סוכריות גומי, מרשמלו, סוכריות מציצה, סוכריה על מקל, כל ממתק עם צבע מאכל סינטטי

דגני בוקר: עדיף: צריוס מולטיגריין, ספיישל K, קורנפלקס רגיל פחות: בטעמי שוקולד להמנע: כריות, טריקס

ממרחים מתוקים: עדיף: ריבה, ממרח חרובים פחות: שוקולד

להחליט בכל פעם שעושים קניות על 2-3 סוגים של ממתקים / חטיפים שקונים הביתה.

 לשים לב באיזה קצב נגמרת החבילה?

כשצמאים שותים מים.

עקרון חלוקת האחריות:

 ההורים אחראים לקניית המזון הבריא ביותר,

 הכנת הארוחה הטעימה ביותר,

 זמני ארוחות מסודרי,

 מיקום הארוחה,

 כמה שיותר ארוחות משותפות.

 הילדים אחראיים על הכמות שיאכלו אם בכלל.

דגשים נוספים:

* לא לשאול מה רוצים לאכול. לא למלצר. להגיש את האוכל במרכז השולחן, אוכל מגוון שכולל גם פירות חתוכים (פירות העונה) והילד בוחר מה וכמה הוא שם בצלחת.

* צריך לפעמים להציג בפני הילד מזון במשך 10-20 פעמים עד שיסכים לאכול אותו.

* לא לאכול מול הטלוויזיה.

* לאכול אך ורק ליד השולחן.

* לאכול אך ורק מתוך כלי ולא מתוך שקית או אריזה.

* לדבר במונחים של בריא/לא בריא ולא משמין/לא משמין, להתייחס אל אוכל ממקום של בן ברית שעוזר לנו לגדול ולהיות חזקים.

 

אצלנו בבית...

אין מצב שאין.

אוריקי אוכל המון פירות.

ומאז שיש לנו את נון ונונה אז גם ירקות, בעיקר גזר ומלפפון.

ביסקווטים בצורת חיות.

תמרים, וממרח תמרים.

צ'יריוס או דליפקאן...

הוא מאד אוהב ארטיק סולרו (וקורא לו סוראלו..)

וגלידה וניל.

שוקולד הוא ממש אינו מחובר אליו.

 

ארוחת בקר תמיד אנחנואוכלים יחד ומשתדלים כמעט כל ערב גם לאכול יחד.

אוריקי מאד אוהב דובונים, אולי כדאי שאתחיל לקנות יותר בייגלה הביתה...

 

אני כל כך שמחה על המייל הזה.

נ*גה יקרה שוב תודה רבה רבה.

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 18/7/2010 18:37   בקטגוריות אוכל, אמהות, אני, הורות, גדילה, קיבלתי במייל, קיץ 2010  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-19/7/2010 17:44
 



שימלת השבת של חנה'לה


לפני הרבה הרבה שנים, כשהייתי ילדה,

 סבא חיים שלי, שהוא אבא של אמא שלי,

לקח אותי להצגה "שימלת השבת של חנה'לה"

ההצגה היתה בבנין ההסתדרות בירושלים,

היה שם אולם, אני זוכרת שסבא שלי הכניס אותי,

ועוד מישהו, לא זוכרת אם זו היתה בת דודתי מיכל או אולי מישהו אחר.

אני זוכרת את ההתרגשות,

ואני זוכרת את ההצגה,

 מאז ומתמיד אהבתי הצגות.

 

 

ולמה אני מספרת את כל זה???

כי ביום חמישי היינו עם אוריקי בהצגה,

"שימלת השבת של חנה'לה"

התרגשתי לקחת את אוריקי להצגה שאהבתי כילדה.

האמת מאד נהנתי בהצגה.

זה היה מחזמר כזה, עם שירים של אהוד מנור.

ותילבושות יפות של השחקנים,

שונה לחלוטין ממה שאני ראיתי כשהיתי ילדה.

כל כך נהנתי.

ישבנו בשורה שתיים, אמנם בצד אבל ראינו מעולה.

אורי היה מהופנט לבמה.

שרנו אבא אורי ואני את השירים.

כששאלו שאלות אוּרי ענה.

הוא עוד לא הבין את עיניין ההפסקה,

בה יוצאים מן האולם, אוכלים שותים עושים פיפי...

וממיכים את ההצגה,

אני מאמינה שאט אט הוא גם את הקטע הזה יבין.

 

מיום חמישי אורי מבקש כל הזמן שנשים לו את השירים מההצגה.

מצאתי אותם באינטרנט.

ושנקנה לו את הספר.

 

 

באמצע ספטמבר יש לנו עוד הצגה עם אורי,

אז זה יהיה ספר הג'ונגל.

 

 

אוף חם לי ונמאס לי מהקיץ הזה!

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 17/7/2010 13:28   בקטגוריות אוּרי, אמהות, אני, הורות, זכרונות, קיץ 2010  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-19/7/2010 07:18
 



פוסט יומהולדת - באיחור.


ביום ראשון 11/7 חגג הבלוג שלי יומהולדת שלוש.

גיל הבלוג הוא כגילו של אוּריקי שלנו.

תראו איך אוּרי גדל,

 מהתמונה הראשונה, ראשונה שבראש העמוד עד

לתמונות האחרונות שצרפתי שלו.

ככה נראה לי שהתפתח וגדל גם הבלוג הזה.

 

 כמו בשיר

 

 

איך שיר נולד
הכבש השישה עשר

מילים: יהונתן גפן

לחן: יוני רכטר


איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק

שלום ילדים
אנחנו שמחים שבאתם
עוד מעט תשמעו
שירים שכבר שמעתם
שלום אימהות
אנחנו נתחיל עוד מעט
אבל לפני זה תגידו לי
איך שיר נולד?

איך שיר נולד?
כמו הצחוק
זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה
איך שיר נולד?
כמו תינוק
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום איזה יופי
הוא הולך לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק

מחבר שלוש מילים
מחמם על אש קטנה
ורץ מהר להביא
בצל מהשכנה
מוסיף שני חרוזים
קצת פלפל, קצת מלח
מערבב שלושה כבשים
וזורק קובייה של קרח

חשוב מאוד שהקרח יהיה חם
לה לה לה לה לה....
לה לה לה לה לה....
בהתחלה זה כואב
אחר כך יוצא החוצה
וכולם שמחים
ופתאום - איזה יופי
הוא הולך - לבד
איך שיר נולד?
כמו תינוק...
איך שיר נולד

 

 

גם אצלי הבלוג

נולד כמו הצחוק -

יוצא מבפנים ומתגלגל החוצה,

בהתחלה זה כאב - המון זמן לקח לי לכתוב כל פוסט בהתחלה.

ועכשיו הבלוג כבר הולך לו לבד.

 

מה יש לנו בבלוג הזה??

 

קודם כל יש כאן אוּריקי שלנו

 

המון משפחה,

הקטנה שלנו - אוּרי אבא ואני.

המורחבת - שמקיפה אותנו.

תמונות

בעיקר של אוּרי, אבל גם של האחיינים שלי, של עוגות שהכנתי.

מחשבות שלי.

על העבודה, על החיים, על חינוך הילד המדהים שלי.

תיסכולים שלי.

בעיקר מהעבודה אבל גם מדברים אחרים.

 

יש פה בבלוג 333 פוסטים.  שזה בערך 111 בשנה.(איזה מספר נחמד )

התחלתי לכתוב בעיקר בשביל אוּרי בשביל לזכור, לתעד.

לאט לאט הבלוג הפך להיות יותר אני,

אני מרגישה שאני כותבת לעצמי, ומחכה שאתם שם תקראו.

שמחה על כל תגובה שאתם שם כותבים לי, לפעמים התגובות מגיעות במייל, לפעמים בעל-פה.

 

תודה לכל הקוראים שלי,

הגלויים, הסמויים, אלה שאני מכירה הייטב אישית, וגם אלה שבאו במקרה.

תודה לכל אלה שבתגובות שלהם גרמו לי לחשוב.

תודה  לכל מי ששמח בשמחות הקטנות שלנו, ומעודד ברגעי הקושי.

 

שבת שלום!

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 16/7/2010 17:39   בקטגוריות אני, יומהולדת, קיץ 2010  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-18/7/2010 18:02
 



  
דפים:  
60,787
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)