אני אמא

יש כל כך הרבה דברים.

ועכשיו בבקר אין לי כל כך הרבה זמן לכתוב...

בכל זאת אני רוצה לשתף, עם תמונה.

אוריקי שלנו עושה לי טוב, במיוחד שהוא שמח מאושר ומחייך.

אכתוב מאוחר יותר על עוד דברים שעושים לנו טוב.

בקר טוב!

כל כך הרבה ימים.

כל כך הרבה שבועות.

כל כך הרבה שעות, דקות ושניות.

כל כך הרבה שנים.

לא מקנאה במשפחה הזו.

לא מקנאה בגלעד שליט.

לא מקנאה באבא נעם ובאמא אביבה.

לצערי אני לא מאמינה שהצעדה הזו תעשה משהו.

לצערי אני לא מאמינה שבאמת אלא שיושבים שם בממשלה,

באמת עושים הכל כדי להביא אותו הביתה.

לאמא שלו.

לאבא שלו.

לאחיו

לאחותו

לסבא שלו.

לחבריו.

1460 ימים הם 35040 שעות.

קשה לי לחשוב על שעה אחת בתנאים שגלעד חי בהם.

1460 ימים הם 48 חודשים.

קשה לי להבין איך בכלל יכולה המשפחה שלו להמשיך לחיות.

1460 ימים הם 4 שנים.

המחשבה הקשה שעולה לי לראש היא שאורי עוד לא נולד,

והיה רק חלום רחוק רחוק כשגלעד נשבה.

החלום שלי התגשם.

הלוואי שהחלום של משפחת שליט יתגשם, החלום של כולנו לראות אותו בבית.

(ובנינו לי בכלל לא אכפת מה יהיה המחיר שצריך לשלם)

שבת שלום.

(עוד 4 ימים מסתיימת שנת הלימודים)

ואולי זה בכלל קצת חופצה מצידי לספור את הימים עד לחופשה...

הנושא החם הזכיר לי את הימים אחרי שאוריקי נולד.

הייתי קמה באמצע הלילה להניק אותו.

בשעה שתיים או אולי זה היה שתיים וחצי,

לקחתי את התינוק הקטן שלי לסלון.

חלצתי שד..

ובפתאום מישהו הסתכל עלי מהריצה.

היה זה ג'וק.

נבהלתי.

הנחתי את אוריקי על הספה וניסיתי לתפוס את הפושע,

אבל הוא ברח.

למחרת בבקר

התחלתילעשות טלפונים.

קודם כל למרכז הארצי לרעלים להם סיפרתי שיש לי תינוק קטן...

ובלילה פגשתי ג'וק...

מה עושים איזה ריסוס מתאים??

הם אמרו לי שיש ריסוס מיוחד שמתאים כשיש תינוק בבית

שהג'קים יותר מסוכנים לתינוק מהריסוס המסויים הזה,

כי הם עלולים להעביר מחלות.

עוד הם אמרו לי שם שכדא שיום שלם לא נהיה בבית.

התקשרתי  למספר חברות, עד שמצאתי בדיוק את מה שהמליצו לי במרכז.

הוצאנו הכל מהארונות.

ויצאנו ליום שלם מהבית, היינו אצל אמא שלי.

וככה רוסס ביתנו כשאורי היה קטנטן.

האמת היא שיש לי תחושה שאנחנו שוב צריכים לרסס.

 למרות שאישית לא פגשתי מאז שום ג'ווק.

שבוע נהדר!

(עוד 9 ימים מסתיימת שנת הלימודים)