אני אמא

ציפור שבורה וג'וליאנה שתיהן כתבו פוסטים מאד מרגשים על 10 דברים טובים שבהם.

הרמתי את הכפפה ואני אנסה לכתוב 10 דברים טובים בי.

אני מאד מתלבטת אם להגדיר את זה כ-

עשרה דברים טובים בי

או

עשרה דברים טובים בי כאמא בכלל ואמא שלאורי בפרט.

אז אני פשוט אתחיל ואראה לאן זה זורם...

1. אני אוהבת בי...

    את זה שאני אמא. כל כך רציתי את זה כל כך ציפיתי לזה מעולם לא חשבתי שכל כך אהנה מזה.

2. אני אוהבת בי...

    את היכולת שלי להציב גבולות, לומר לאורי לא, גם כשהוא בוכה לדעת לעמוד על שלי

    ולחבק ולנחם בו בזמן.   

    גבולות הם כל כך חשובים בעיניי, כל כך פחדתי  שלא אדע  להציב אותם שאכנע.  

   3. אני אוהבת בי...

    שלמדתי לומר דברים, למדתי לפתוח נושאים למדתי להגיד לדבר.

    למדתי לעשות את זה בלי לפגוע באחר, למדתי לתכנן...לבנות את השיחות האלה שהן לא פשוטות לי.

    אני חייבת לומר תודה על כך לבנזוגי שפשוט מגיב כל כך טוב לאמירות שלי.

4. אני אוהבת בי...

    את היכולת שלי לכתוב, לדבר איתי בכתב. (וכאן בבלוג זה לדבר איתי ואיתכם ביחד...)

5. אני אוהבת בי...

    שגיליתי את היצירתיות שבי, בעוגות שאני מכינה עם קישוטי בצק סוכר.

    במצגות שאני מכינה במחשב.

    בחולצות שאני צובעת לאוּרי... (שאבא טוען שהן... מענינות..........................)

6. אני אוהבת בי...

    שאני יודעת להסתכל על האחר וכמה שהוא שונה ממני להבין, גם את הצד שלו,

    גם אם אני לא ממש מקבלת אותו.

7. אני אוהבת בי...

    את היותי מצליחה בתחום שלי,

    את זה שאני אהודה כמורה, את זה שאני פתוחה לתלמידיי ולהוריהם.

    מוערכת ע"י הקולגות שלי וההנהלה.

8. אני אוהבת בי...

    שאני מצליחה להכין אוכל שאורי  ואבא שלו אוהבים.

9. אני אוהבת בי...

    הצלחתי במאמצים אדירים להשטלת על הכביסה בבית...(כל יום מכונה זה הפתרון..)

    הלוואי שכך אשתלט גם על הבאלאן בבית על הכילים בכיור ועל.....

10. אני אוהבת בי...

     שאני קמה בבקר עם חיוך על השפתיים ואהבה ענקית בלב.

     עם הרגשת אחריות נפלאה והמון כוח להצליח בתפקיד חיי.....

פוסט שני ביום אחד......

בסביבות פסח קבלנו מתנה מהסתדרות המורים שי, 450 ש"ח בכרטיס לכל מיני חניות.

בהתחלה החלטתי שאת הכסף הזה אני משקיעה ב....

חזיות הנקה.

ואכן ככה עשיתי אבל, נשאר עוד כסף.

בכל פעם חשבתי לקנות משהו ומכל מיני סיבות שאני אפילו לא זוכרת אותן זה לא יצא.

לפני זמן מה נודע לי ש.....

הכסף צריך להגמר עד ה-31.12.2007 אחרת... הולך הכסף.

(לדעתי זו קצת חוצפה אבל, נו אבל אלה החוקים)

בכל אופן הלכתי לפוקס יש שם כאלה דברים מתוקים לבנים.

וקניתי לאוּרי בגדים לשנה הבאה....

היה לי מוזר לקנות בגד לגיד 18-24 חודש...

קניתי לו:

 ז'קט מג'ינס כזה של גדולים עם "פרווה".

מכנסי קורדראוי כאלה חתיכים בצבע חום.

פוטר של חולצה ומכנסים בצבע כחול.

ועוד זוג מכנסיים כתומים, כאלה coolים.

ובזכות המבצע של פוקס.... שילמתי על הכל משהו כמו 30 ש"ח 

כי היה הכסף של הסתדרות המורים.

והיה מבצע קנה 300 שלם 200.

אז למתוק יש בגדים חתיכים לשנה הבאה.

כל כך נהנתי לקנות לו בגדים,

אפילו יותר מלקנות לעצמי.

ואני זו שלא היתה פעם שלא חזרה מהקניון עם איזה בגד.....

משהו לעצמה - אולי כדי לפצות על הרִיק הרב שהיה לי.

עכשיו פשוט בכייף שלי לקנות להם.

לאוּרי ולאבא של אוּרי.

שני הגברים שלי.

זה כל כך כיף.

מאז ומתמיד חנוכה היה החג "שלי"

הנרות,

       האוֹר,

            החום,

                  הנס,

                      הסופגניות

(ותוספת הקלוריות הענקית..)

כל זה מתובל ב:

חורף,

    עננים

         וגשם,

פשוט עושה לי את זה.

השנה כמו כל דבר, החג הוא הרבה יותר....

אוּרי

ממלא אותו בהרבה יותר

אוֹר.

חום.

ותחושה שניסים אכן קורים.

לי בחיי יש המון אוֹר,

אוּרי שלנו מתוק, שהביא לנו בכלל ולי בפרט המון אוֹר חום ואהבה לחיים.

אבא של אוּרי שכשמו,כן הוא, מאיר את חיי באהבה, בקבלה, בחום ואושר.

המשפחה הגדולה, כל אחד בדרכו שלו שופך לעולמי אוֹר, אוֹר בהמון צבעים כמו קשת בענן.

חברים שתמיד שם. (אפשר להתקשר אפילו בלילה לשאול איזה משחה הכי טובה לטוסיק של אוּרי..)

העבודה שלי, תלמידים נפלאים וכל כך אוהבים. (אפילו שלפעמים הם סופר מרגיזים - כדרכם של תלמידים.)

לכל מי שקורא כאן, ולכל מי שאוהב תומך ומעודד

אני רוצה לתת קצת מן הצבעים של הקשת, והרבה מן האוֹר.

חג אוּרים שמח!