אני אמא

אתמול לא הרגשתי טוה ונרדמתי מבלי לכתוב,

אז מסכמת עכשיו ת אתמול, יום שלישי.

1. בבוקר אורי קם מוקדם ובקש שנשוחח כי זה כייף לשוחח איתי.

    עוד חלום שמתגשם.

2.היתי בהידרו, תמיד משמח, מרגיע לי את הכאבים.

3. פגשתי בהוריי הם באו לירושלים והצלחתי להפגש איתם. 

4. אכלתי פאלפל.... אני כל כך אוהבת פאלפל, וכבר כמה זמן שאני מפנטזת על המעדן.

5. תלמיד שלי המליח הרבה מעל מה שהוא ציפה במבחן שלו. הכח משמח שילד שעובדים איתו מצליח,

    ועוד יותר משמח שהוא לא מאמין שהוא יצלי וזה קורה לו....

זהו לאתמול,

תחשבו טוב יהיה טוב.

אורלי

יום שני, הוא היום החביב עלי בשבוע.

לפני שהתחיל אגיד שנראה לי שהטוב מתעצם כשאתה מחפש אותו, כמו נבואה שמגשימה את עצמה.

1. היתי בשיער ספרדית, היה משעשע וכייף, אני כל כך מרוצה מזה שאני מבינה ממש טוב,

    כשאני לא מצליחה לומר מה שאני רוצה בספרדיתי אני... עוברת לאנגלית.

    זה קצת מוזר כשאני מדברת עברית אני חושבת בעברית, כל שפה אחרת שאני מדברת אני חושבת באנגלית...

    המורה שלנו מקסימה וקבוצה נחמדה מאד כך שזה ממש נחמד.

2. היה לי גם שיעור בחרוזים, התחלתי שתי עבודות של חריזה עם סריגה.

    אני אוהבת את השלווה והרוגע ששיפי המורה שלנו משרה, הכל אצלה בסדר...

     הכל מתקבל בחיה וחיוך. ממש כייף.

3. כשיצאתי ממקום הלימודים שלי, ניגש אלי בחור צעיר אמר לי שלום, והגיש לי סוכריה, ואיחל לי יום מקסים,

    זה היה כל כך מקסים ומחמם את הלב, לא רציתי את הסוכריה, והוא אמר קחי, תני אותה למישהו אחר,

    וכך באמת עשיתי. הרגשתי נפלא לקבל ועוד טיפה יותר טוב לתת...

4. בערב בקרמיקה טאטינה המורה שלי תיקנה ללי את המלאכית שעשיתי ונשברה לי.

    כל כך שמחתי, מי שלא הכיר את המלאכית קודם בכלל לא ידע שהיא תוקנה.

     פרוייקט הצלחות שלי הולך ומתסיים...

5. בצאתי מהמתנ"ס ראיתי קבוצה של אנשים מדברים על הבחירות למנהלת השוכנה.

    בחוצפתי או שאולי זו לא חוצפה, פניתי אליהם ואמרתי להם, שיבחר מי שיבחר...

    העיקר שידאגו לנגישות במתנ"ס.

    אחד האנשים שעמד שם הסתבר שהוא עצמו נכה, הבטיח לקחת זאת לידיו...

    מקווה לטוב.

   בסוף עוד ינגישו את המתנ"ס הזה, והמלחמה שלי הנושא זה תסתיים.

6. בהמשך לבקשתו של אורי לפתוח לו בלוג,

    פתחתי לו היום בלוג כאן בישרא, לאט לאט אלמד אותו לכתוב בו,

    מקווה שהוא יהנה מהכתיבה.

7. חודש פברואר נגמר!

היום אין לי תמונות...

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב.

אורלי

שבת היום.

שאלו אותי מה אני בעצם עושה.

לקחתי על עצמי מאה ימים רצופיםבהם אכתוב כבל יום 5 דברים טובים

שקרו לי,

ששחמו אותי,

שעשו לי שמח בלב,

לפעמים זה ממש קל כייפי וזורם.

לפעמים זה כל כך קשה.

דווקא בימים המאתגרים כשמוצאים חמישה דברים נעימים וכייפים זה נותן מוטיבציה

זה גורם להסתכל על יום בצורה קצת אחרת, לחפש את הטוב.. להסתכל על הדברים הקטנים.

זוהי ההקדמה,

ועכשיו ליום החמישה-עשר שלי.

1. נסענו לתל-אביב, אבא נסע לאיל ואורי ואני נסענו לנו לפארק הלאומי ברמת-גן.

2. בדרך שמענו כל מיני שירים, ושרנו ביחד בקולי קולות,

    במיוחד נהננתי לשיר עם אורי את "מי אוהב אותך יותר ממני" של ארקדי דוכין,

    יש לנו גירסה משלנו לשיר הזה, אנחו עונים על השאלות... וזה מצחיק וממש כייף.

3. אורי טיפס והתאמץ להתמודד עם המתקנים בפארק הלאומי.

    תוך כדי התמודדות ונסיונות לטפס הגיע אורי לתובנות חכמות וניסח אותן כל כך יפה.

    " הניסיון הוא התחלה של ההצלחה"

    "פחד + תיכנון = שלמות והצלחה"

    אהבתי את התומנות האלה. ומאמצת לעצמי אותן.

4. היה מזג אויר מקסים שם בבפארק .

5. לפוסט הקודם שלי על המשחק של הפועל קטמון היו מעל ל-60 כניסות!!

6. כייף להגיע הביתה אחרי יום של חוץ. הכי כייף בבית שלנו פינת האלוהים הקטנה והנפלאה שלנו.

7. כשהיינו בפארק נכנסנו לבית הקפה שם, שם בןמנה לשניה לימדתי את אוריקי שיעור אנגלית.

    אני כל כך נהנת משעורי האנגלית אלה שאני מלמדת את אוריקי.

זהו להיום.

תחשבו טוב יהיה טוב,

אורלי