לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 63

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ³׳’ג‚¬ג„¢׳³ג€™׳’ג‚¬ֲšײ²ֲ¬׳²ֲ³ײ²ֲ·׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲŸ.

STAR WAR


שיחה שהתנהלה היום באוטו בדרך לבית-ספר.

 

אבא: "אורי אתה חושב שתהנה מסרט באנגלית עם כתוביות?"

אורי: "כן אבא אם אני לא אמצמץ אני בטוח אספיק לקרוא הכל"

אבא: " איזה יופי.... נלך יחד למלחמת הכוכבים"

אורי: "יש אבא נלך יחד למלחמת הכוכבים הכוח מתעורר"

 

 

ואני....

שמחה שאני לךא צריכה ללכת עם אבא לסרט הזה.

שילכו הם יהנו להם,

אני אשאר בבית, אצפה בטלוויזיה.

או אסתובב לי בסינימה סיטי ואסתכל על חניות,

אף אחד לא יטריד אותי שמשעמם לו להסתובב בחניות בגדים וכלי בית.

או שאפגש לקפה עם חברה ונרכל.

או...

פשוט אעשה דברים של בנות.

שעם הבנים אי אפשר להנות מזה.

 

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב.

 

אורלי

 

נ.ב.

אני כל כך לא בעינין הזה שבמקום מלחמת הכוכבים כתבתי מלחמת העולמות- אוי לבושה.

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 17/12/2015 13:34   בקטגוריות הנושא החם, אוּרי, אני, סתיו 2015  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עדכונים..


יום הולדת שלי עבר, ואיתו נסיעה ממש כייפית לים-המלח.

היינו במלון לוט המקסים.

אוריקי דירדר את ממוצע הגילאיים שם באופן דרמטי.

יום אחד טיילנו בעין גדי.

יום שני עשינו בטן גב-או אולי גב בטן במלון עצמו.

נהננו מהבריכה, כן בסוף נובמבר עם בריכה חיצונית מחוממת קלות זה ממש כייף.

ומאד מאד נהננו מהים עצמו, אוריקי נכנס למים שרף לו מאד, יצא שטף את עצמו וחזר למים... 

הפצעים הגלידו, ואפילו הגירודים מהאטופיק דרמטיטיס שלו נעלמו.

וביום האחרון, בדרכנו הביתה עברנו בחנות התכשיטים, קיבלתי משני הגברים שלי טבעת כל כך יפה,

אחר כך נסענו למצדה, עלינו ברכבל, אני פחדתי... ניסיתי בכל כוחי לא  להראות את הפחד...

אורי אהב את הנסיעה הזו, וטען שהרכבל איטי מידיי לטעמו. 

סיפור מצדה היה לנסיך שלנו מאד קשה.

"מה הם לא ידעו שיהיה לנו מדינה? מה למה הם הרגו את הילדים? מה פתאום להרוג....."

כן סיפור מצדה הוא סיפור קשה בלי ספק.

נהננו ממזג אויר מקסים.

אותו יום היה גשום אז ראינו את הנחלים מתמלאים מים ומפלי מים זורמים לעבר ים המלח.

היה לי כייף של יומהולדת!

 

גם חנוכה עבר,

אירחנו בבית את המנשפחה של אבא,

ואת איל אחיו של אורי, שכמו תמיד היה לנו ממש כייף לראות.

אבא ואורי היו יחד בסרט הדינוזאור הקטן שלי.

אוריקי בילה עם  חברים,

ובכל יום הדלקנו נרות רקדנו ושמחנו על החג הנרות האהבה וספוגניות...

 

אתמול,

היינו ביום הורים,

שמחה לספר שרזיתי מנחת.

(לא רוצה להשמין, אפילו לא מנחת..)

הנסיך שלנו קיבל תעודת הוקרה.

על נימוסיו הטובים,

על היותו חבר טוב,

על עזרתו בכיתה.

שמחתי מאד.

הוא חכם ונבון ואין לי ספק שמוכשר.

ויחד עם זאת הוא חבר טוב וילד עם לב ומבחינתי זה עולם ומלאו.

 


תעודת הצטיינות

 

 

זהו להפעם.

 

תחשבו טוב יהיה טוב!

 

אורלי

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 16/12/2015 12:22   בקטגוריות אוּרי, אני, אמהות, בית-ספר, הורות, יומהולדת, טיולים, סתיו 2015, כיתה ג, תמונות, שיחות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-17/12/2015 13:34
 



ערבית.


בבית ספר של אורי פעמים בשבוע יש שעורי חוויה,

הם מתבקשים התלמידים לבחורמה ללמוד מתוך מבחר עשיר מאד,

שעורי נגינה, ואילוף כלבים, משחקים של פעם, ואתגרים בחשבון, ערבית , מבוכים ודרקונים, 

טאקוונדו ומחשבים, ועוד דברים שונים ומיוחדים.

אורי בחר ערבית וחליליות..

היום הוא החל ללמוד ערבית.

הוא כל כך התרגש מכך.

 


אורי.

היום הוא למד לכתוב את שמו,

ולמד שיר.

 

ואני אומרת,

שרק ככה,

כשאנחנו נלמד ערבית, ואת התרבות המוסלמית, המנהגים, אורח החיים.

והם ילמדו עברית את אורח החיים שלנו והתרבות שלנו,

 

רק אז אפשר יהיה לדבר אלה עם אלה.

כי אז יהיו בני אדם בצד השני,

ולא אוייבים

כאלה עם אורוח חיים תרבות מנהגים חגעים משחקים ושירים...

קצת דומים לנו, קצת שונים מאיתנו.

אבל כולנו בני אדם...

ורק אז, ממש רק אז יהיה שלום.

 

 

ככה לפחות אני מאמינה.

 

זהו להפעם,

תחשבו טוב, יהיה טוב!!

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 1/11/2015 20:01   בקטגוריות אני, אוּרי, בית-ספר, יד-המורה, כיתה ג, סתיו 2015, תמונות  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-4/11/2015 11:28
 



׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲœ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ³׳’ג‚¬ג„¢׳³ג€™׳’ג‚¬ֲšײ²ֲ¬׳²ֲ²ײ²ֲœ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲ£ ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ³׳’ג‚¬ג„¢׳³ג€™׳’ג‚¬ֲšײ²ֲ¬׳²ֲ²ײ²ֲ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲ§׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ³׳’ג‚¬ג„¢׳³ג€™׳’ג‚¬ֲšײ²ֲ¬׳²ֲ²ײ²ֲ¢׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ³׳’ג‚¬ג„¢׳³ג€™׳’ג‚¬ֲšײ²ֲ¬׳²ֲ²ײ²ֲœ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲ    ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲœ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ³׳’ג‚¬ג„¢׳³ג€™׳’ג‚¬ֲšײ²ֲ¬׳²ֲ²ײ²ֲœ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲ£ ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ³׳’ג‚¬ג„¢׳³ג€™׳’ג‚¬ֲšײ²ֲ¬׳²ֲ²ײ²ֲ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ³׳’ג‚¬ג„¢׳³ג€™׳’ג‚¬ֲšײ²ֲ¬׳²ֲ»ײ²ֲœ׳³ֲ³ײ²ֲ³׳²ֲ²ײ²ֲ³׳³ֲ²ײ²ֲ²׳²ֲ²ײ²ֲ
דפים:   1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  32  33  34 35  36  37  38  39  40  41  42  43  44  45  46  47  48  49  50  51  52  53  54  55  56  57  58  59  60  61  62  63  64  65  66  67  68  69  70  71  72  73  74  75  76  77  78  79  80  81  82  83  84  85  86  87  88  89  90  91  92  93  94  95  96  97  98  99  100  101  102  103  104  105  106  107  108  109  110  111  112  113  114  115  116  117  118  119  120  121  122  123  124  125  126  127  128  129  130  131  132  133  134  135  136  
60,789
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)