אני אמא

דרופבוקס

(ישראבלוג לא אוהב את השם הזה נראה לי)

כן אני יודעת שזה חכם.

כן אני יודעת שזה נוח...

לא אני לא מצליחה להבין את זה...

לןא מצליחה לשתף.

לא מצליחה לשמור.

ו...

אין לי סבלנות לשחק בזה.

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב.

(מאמינה בזה גם ברגעי תיסכול)

אני אוהבת את הימים האלה, ימי החג.

אוהבת את המשפחתיות.

אוהבת את הביחד.

אוהבת את האוכל...(ומנסה לשמור לא להגזים)

אוהבת את המחשבות על  מה שהיה ומה שיהיה.

אוהבת את הסיכומים, ואת ההבטחות הקטנות לשנה החדשה.

זוכרת ימים אחרים.

שהחגים היו בשבילי סיוט.

לפני אבא ואורי.

לפני שהיתי שלמה איתי.

לפני שהשלמתי עם עצמי.

ימים שחשבתי שכל נגדי והכל מתמוטט.

ימים שלא ראיתי אור.

לפני תשע שנים, בתקופה זו חשדתי שאני בהריון.

היה לי מוזר בגוף.

היתי מאושרת, ומפוחדת במקביל.

לעולם, לעולם לא אשכח,

הלכתי לענת ויוסי חברים שלי ביום ראש השנה -

ספרתי לענת הגוף מוזר...

היא כבר חגגה את מה שאני עוד לא העזתי בכלל להאמין ולחשוב עליו.

כמה ימים אחר כך, הבדיקה הביתית חייכה אלי חיובי.

ובדיקת הדם רק אישרה בחיוך מאושר.

ומאז.

החגים אהובים עלי במיוחד.

אז מכאן אני מאחלת לכל אותם אנשים שהתקופה הזו בשנה קשה לו במיוחד,

שהלוואי שבשנה החדשה התהפכו היוצרות, והחלגים יהיו חביבים עליכם.

וכל מי שכיף לו ונעים לו ..

זכרו זה לא מובן מאליו.

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב.

זוכרים את הפוסט על העוגיות של סבתא מלכה שלי,

אז זהו שעשיתי אותן.

התחלנו ביום ראשון עם מרצפן.

אורי היה בבית כי לא הרגיש טוב וכך הוא עזר לי,

כמו שאני הייתיעוזרת אז לסבתא.

המתכון שלי למרצפן

500 גרם שקדים קלופים וטחונים (הפעם קניתי שקדים טחונים בשוק.. ויצא נפלא)

3-4 שקדים מרים (אני לוקחת אג'ואים..)

300 גרם סוכר

2-3 כפות מיץ לימון.

מבשלים מים עם סוכר כשהסוכר נמס מוסיפים לימון ונותנים להתקרש מעט.

מוסיפים את השקדים הטחונים.

מערבביבם הייטב.

ולהוציא מהסיר לשיש בכדי שלא ידבק.

נותנים לבצק להתקרר ויוצרים צורות יפות.

מאכסנים בקופסא במקרר.

וכך בוקר שלם אורי ואני ייצרנו לנו צורות נחמדות של מרצפן.

אתמול, הכנתי את הטישפישטיל, ובגלל שהיו לי שני מתכונים עשיתי סינטזה של השניים....

ויצא... טישפישטיל של אורלי.

והנה המתכון:

קג' קמח.

כוס מים.

כוס שמן

1 מרגרינה. (טוב לא הבטחתי שז יהיה ממש ממתק בריאות...)

1 אבקת אפיה.

2 כפות סוכר.

מעט קינמון.

וניל.

לחמם את המרגרינה המים והשמן ולצקת על החומרים היבשיםללוש הייטב.

במידת הצורך להוסיף מים לבצק.(אני הוספתי 3/4 כוס) - הבצקצריך להיות מאד נעים לעבודה.

לחלק את הבצק ל-2.

לרדד עלה ולהניח בתבנית (אניעשיתי בתבנית מתכת וכך היתה עושה גם סבתא שלי.

למלית:

מערבבים בקערה 200 גרם אגוזי מלך קצוצים.

מוסיפים שוםשום - הרבה. (נו אלה מתכונים של סבתא מידות זה לא מצד החזק שלהם..)

צנוברים - לי לא היה אז שמתי שביבי שקדים.

קנמון.

1/2 כוס סוכר.

על העלה שרודד ומונח על התבנית מפזרים את המלית.

ןמעלה מרדדים ומנחים את שאר הבצק.

חותכים לעומק כל הבצק צורות מעויינים.

ככה סירופ הסוכר חודר עמוק פנימה.

(נו, אני לא כזו במדוייקת- מיכל בת-הדודה שלי עשתה את השלב הה הרבה יותר טוב ומדוייק ממני.)

על כל מעויין מניחים שקד ולוחצים אותו פנימה.

מפזרים שוםשום מעל.

ואופים משהו כמו 1/2 שעה, עד שמקבל צבע יפה.

סירופ

מרתיחים בסיר 3/4 כוס סוכר עם 2 כוסות מים ומיץ מ- 1-1/2 לימונים.

לתת להתבשל כ-15 דקות.

לשפוף סערופ חם על עוגה קרה וסירופ קר על עוגה חמה...

קנינו בפוקס צלחות לבנות, וקשטנו אותן בלורדים מיוחדים לפורצלן,

מחר נאפה אותן 30 דקות על 160 מעלות - כדי לחזק את הצבעים.

וכך, יהו לנו משלוחי מנות לחלק לאהובינו בחג.

בצלחת יש בעצם את כל מה שאנחנו מאחלים לאהובים עלינו,

שפע (שקדים אגוזים.)

טוהר (המרצפן לבן)

מתיקות (יווו כמה שזה מתוק העוגיות האלה)

אהבה.(המון אהבה יש בכל דבר שבא משורשים עמוקים של משפחה)

כבוד (לשורשים שלנו לילדים שלנו לעבר שלנו לעתיד שלנו לדומה ולשונה.)

יצירתיות (הצלחות כל כך צבעוניות וכל כך יפות)

שמחה.(כמה שמחה היה בליבי שמצאתי את המתכונים והצלחתי לשחזר אותם)

ואת כל זה ועוד הרבה אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם.

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב.