אני אמא

השבוע היתי אצל האחות בקופת חולים.

שוחחנו והיא סיפרה לי על קרקרים שהיא מכינה מקמח כוסמין.

בקשתי מתכון...

וקיבלתי.

היום עשיתי...

יצא כל כך טעים.

הנה המתכון:

קרקרים כוסמין.

1 כוס קמח כוסמין.

1/3 1 כוסות קווקר דק.

3/4 כוס זרעי דלעת קלופים.

1/2 כוס שומשום.

1/3 כוס פישתן או צ'יאה. (אותן כדאי ל"פתוח".. לרסק)

1/2 כפית מלח.

2 כפות שמן זית.

1/2 ליטר מים.

מערבבים הכל יוצאת עיסה רכה, משטחים אותה על נייר אפיה, אופים עד שמתקשה,

חותכים ומכניסים תנור להמשך ייבוש.

לי זה ממש טעים...

(רציתי לצרף תמונה ואני לא מצליחה...)

שבת שלום,

זהו להפעם.

תחשבו טוב יהיה טוב.

לקראת ראש השנה החלטתי להכין לבני המשפחה מרצפן וטישפישטיל.

סבתא מלכה שלי ז"ל אמא של אמי היתה מכינה את המטעמים האלה.

אמא שלי גם הכינה טישפישטיל, עם השנים המתכון... נעלם

אמא ממש לא זוכרת לומר לי איך מכינים

חיפשתי  ושוב חיפשתי ולא מצאתי,

בסופו של דבר בקשתי מבת דודתי - מיכל שתחפש אצל אמא שלה,

ומיכל מצאה...

והכינה...

ושלחה לי את המתכון ואפילו טעימות,

באותו יום שיחקתי לי בכל מיני תקיות אבודות במחשב,

ומצאתי את המתכון של אמא שלי/סבתא שלי ושל דודתי.

מה ההבדל בין המתכונים?

אצל דודתי מוסיפים סולת, ואצל אמא שלי/סבתא שלי לא...

(דודה השניה אישרה שסבתא לא היתה מוסיפה סולת..)

סיפור מתכון המרצפן הוא שונה,

חיפשתי את המתכון של סבתא.

ולא היה אותו לאף אחד.

מצאתי מתכונים שונים ומשונים.

זכרתי מילדותי שסבתא נהגה לבשל את השקדים עם סירופ סוכר ובשלב מסויים...הכל הסמיך,

היא קראה לזה -

il punto del marzepan  הנקודה בה המרצפן מוכן, אבל מי הכיר את הנקודה הזו?

 לא ידעתי כמיות, לא ידעתי את הסודות הקטנים.

ניסיתי מתכונים כאלה ואחרים, נתתי לאמא שלי לטעום נתתי לדודות שלי לטעום.

כל פעם הוספתי סוכר או הורדתי קצת,

הוספתי לימון,

ושקד מר (שזה בעצם הבפנים של גלעין של המשמש-בירושלמית האג'ו)

ניסיתי וניסיתי...

ובסוף עליתי על זה.

השנה אני רוצה להכים את שני אלה לראש השנה,

לקנות צלחות פורצלן לבנות כמו שהיו לסבתא בבית.

(או לפחות אני זוכרת שהיו...)

לתת לאורי לקשט אותן עם לורד מיוחד לפורצלן שניתן לכתוב איתו על צלחות

אחר כך להכניס לתנור חם והכתוב מתקבע.

מחר אלך לקנות צלחות, שקדים, לורדים מתאימים ואתחיל בהכנות.

מקווה לצלם את התהליך ולעלות לכאן תמונות.

זהו להפעם,

תחשבו טוב יהיה טוב!

תם החג.

תם השיפוץ- או לפחות כמעט תם.

כאבי הגב שאחרי הנפילה עוד לא ממש תמו.

אני מרגישה הרבה יותר טוב ועדיין יש רגעים של כאב חד,

בתנועות מסויימות, כשאני שוכחת שרק לפני שבועיים נשברה עצם הזנב.

אתמול הלכנו אוריקי ואני לסרט "דב ושמו פדינגטון" שנינו מאד נהננו,

אני מהחמידות שלו והתמימות המקסימה,

ובעיקר מזה שראיתי את אורי כל כך נהנה.

זו היתה הפעם הראשונה שאורי צפה בסרט עם שחקנים ולא סרט מצוייר, וממש נהנה ממנו.

אורי נהנה מזה שז סרט מותח, ומצחיק וממש חמוד.

אתמול בערב גילינו המקרר שלנו החליט להשתגע והיום במקום ללכת עם אוריקי לסרט חיכינו יחד לטכנאי.

אז נחכה להזדמנות אחרת, וננצל את הכרטיסים שיש לנו.

היום קר, ממש חורפי, אני שמחה שאת השיפוץ גמרנו לא היה מתאים לי בקור הזה לשבת עם חלונות פתוחים.

התחשב בי מזג האויר.

שתהיה חזרה קלה לשגרה הברוכה.