אני אמא

אתמול בלילה זה היה.

שבט הע*מר  פתח שנה.

היו כתובות אש,

ומורלים,

היו ילדים נרגשים, ונערות ונערים נרגים  ואחראים.

היו שם עניבות לפי הגיל,מסודרות למופת על שולחן.

היתה שם השקעה ענקיץת של חבורת נערות ונערים כדי שהכל יהיה מושלם ביותר.

היתה שם שמחת נעורים,

וחדוות יצירה,

ודמיון,

ושירים.

והיו שם גם ההורים של הצעירים החניכים,

ושל הבוגרים יותר גאים כל כך גאים בילדהם. (ויד עלמה כל כך יש על מה)

ובסוף היה גם מרק חם עם קרוטונים שקדי מרק או בינה צהובה.

ולנו היה שם ילד אחד נרגש מאד, מאושר מאד מלוכלך כמו שצריך.

אני כל כך שמחה שהוא חלק מזה

אני יודעת שזה נכון לאורי.

אני בטחה שמתנועות הנוער יוצאים אנשים טובים יותר.

אחראים יותר, חברתיים יותר, אכפתיים יותר.

אני מאמינה שגם מאושרים יותר.

התרגשתי אתמול להיות חלק מזה. חלקיק קטן קטן, וכל כך גאה.

אז גדוד יהב של שבט הע*מר בהצלחה לכם ילדים חמודים

שבט הע*מר אתם נפלאים.

אתמול למדתי את סדר העניבות וא משמעות ההצדעה הצופית...

הגדול שומר על הקטן בלי הבדל של דת גזע ומין

והעניבות.... של ילדי ד-ח'

בהתחלה היה מדבר - עניבה צהןבה, ואט אט נוצר בו נחל קטן - עניבה צהובה עם סרט כחול.

הנחל גדל והפך לים - עניבה כלולה - ואז בצבצה השמש - כחול עם כתום.

והשמש היתה חזקה ונפלאה - עניבה כתומה

אז החלו לגדול צמחים - כתום עם ירוק....

ולהסוף המון צמחים גדולים וחזקים צמחו ופרחו - עניבה ירוקה.

היה מקסים ומרגש.

תודה לכם שבט הע*מר

באמצע אוקטובר שבט הע*מר של הצופים יוצא לטיול פתיחת שנה.

הטיול הוא מיום שישי בצהרים עד שבת בערב.

כלומר ישנים לילה מחוץ לבית, בטבע, באהל....

בעיני אורי זה לא מצא חן.

בחוץ, בלי אבאמא, בשק-שינה (מה זה בכלל שר שינה??) ויש שם חרקים...

הוא כבר לא רצה לצאת לטיול.

דברנו על כך שזה כייף,

דיברנו על כך שלהרבה ילדים זה קשה בהתחלה.

דיברנו על כך שנלווה מאחי שק-שינה ונעזר בו....

והילד עומד על דעתן, אני לא הולך.

באיזשהו שלב אמרתי לו ספק ברצינות ספק בצחוק שאני מוכנה לסוע איתו.

מבחינתי צופים זה דבר חשוב.

חשוב חברתית.

חשוב מבחינת האידאולוגיה.

חשוב מביחנה של גדילה וצמיחה.

חשוב לדימוי העצמי ובטחון ענצמי.

אני בטוחה שילדים שהולכים לתנועת נוער הופכים להיות אנשים טובים יותר.

היום היתה אסיפת הורים בעיניין הטיול,

רק מאיר הלך לאסיפת הורים.

אורי אמר למאיר שאם אני אבוא איתו לטיול, הוא יסכים לצאת...

מאיר בלי להתבלבל רשם אותו, ואותי כהורה מלווה.

וכשבא הביתה בחיוך ענק אמר לי ..

"אורלי רשמתי את אורי ואותך לטיול.

ברגע הראשון חשכו עיניי.

ואז במחשבה שניה,

החלטתי ש...

כן אני אצא איתן.

אם זה יתן לו את הביטחון. אני אעשה את זה למען אורי.

אני אצא איתו ואהנה...

כי זה נכון לאורי.

ברור לי שהתפקיד שלי זה לתת לו יד בדרך לעצמאות שלו, 

ואת זה אעשה בשמחה. והמון אהבה.

עכשיו אני מחכה ומצפה לאמצע אוקטובר.

לטיול צופים בנס-הרים.

לישון באוהל זוגי עם אורי.. בתוך שק שינה  עם מזרן ....

ולישמוח. ולהנות.

אז זהו, אני אורלי, אמא של אורי.

יוצאת לטיול צופים,

אשן לי בחוץ, באהול בתוך שק"ש,

ואהנה מכל רגע.

זהו להפעם,

תחשבו טוב,

יהיה ממש טוב!

אורלי

אתמול בילנו בהופעה של עידן רייכל.

הפכם הראשונה של אורי בהופעת ערב, בתאטרון ירושלים.

כבר שקנינו את הכרטיסים והתלבטנו אם כדאי להזמין גם לו כרטיס,

במחיר לא זול (165 ש"ח בהסתדרות המורים).

אם השעה לא מאוחרת מידי.. (21:00- היא שעה שאורי בד"כ כבר במיטה.. במיוחד ביום לימודים)

ויחד עם זאת הבטחתי שכשתהיה הופעה של עידן רייכל המאד אהוב על אורי נלך יחד.

אז ההתרגשות מהבוקר היתה גדולה, ולא תמיד ידע אורי לשלוט בה.

ואז הגיע הערב...

למרות שבקשתי שינוח הואלא הצליח.

והגענו לתיאטרון כשהוא כב רהיה יחיסית עייף.

עד שהילד ראה את תמיר ספרים- הסתובבנו שם ונזכרנו בכל הספרים שאורי אהב כשהיה קטן,

וחיפשנו ספרים נוספים. חניות ספרים תמיד עוים לאורי טוב בלב.

ישבנו חיכינו לתחילת ההופעה ואת אורי סיקרן איך עובדים האורות האולם.

מי אחראי על התפאורה...

לאט לאט התמלא האולם התמלא והחלו מחיאות

אורי חיכה לשירים שהוא מכיר ואוהב מאד.

אבל עידן רייכל התחיל דווקא בשירים מהדיסק האחרון שלו, 

אז נרשמה אכזבה קלה,

מהר מאד היו גם שירים שהילד הכיר וסיפורים משעשעים שעידן רייכל סיפר.

בשירים השקטים יותר הילד ניקר קלות ובכל פעם שמחאו כפיים גם הוא הצטרף.

ההופעה עצנ היתה מקסימה,

המון המון שירים,

המון סיפורים נחמדים, 

המון כשרון.

בסוף עוד קנינו את הדיסק האחרון,

ובייגלה ירושלמי עם זעתר.

ונסענו הביתה שמחים וטובי לב.

היום אורי היה איתי בעבודה.