אתמול סיים אוריקי את שנתו הראשונה בבית-הספר.
נכון אמנם השנה הסתיימה ב-30 ליוני אבל אורי וחבריו היו עוד 3 שבועות בבית-ספר של החופש הגדול.
שלושה שבועות בהם הוא היה עם השגרה המוכרת לו, עם חבריו, עם המורים שלו שאותם הוא כל כך אוהב.
המבחינתי בתקופה זו של השנה עם המלחמה המרחשת זו היתה הצלה של ממש.
קוראיי יודעים שאורי לומד בבית ספר יד-המורה בירושלים.
זהו בית ספר מיוחד במינו, בית הספר משלב ילדים עם בעיות תקשורת בתפקוד בינוני-נמוך עם ילדים רגילים.
ואיך זה מתבצע? בוודאי תשאלו,
אז ככה-
לכל דכבה יש כיתה אחת רגילה וכיתת תיקשורת (לפעמים יש שתיים ושתיים)
כיתה רגילה היא כמו כל כיתה בבית ספר רגיל,
וכיתת תיקשורת היא כיתה בה ישנם עד -8 תלמידים עם סעיים,
הילדים מקבלים את כל השירותיים הפרא רפואיים (מרפא בעיסוק, טיפול בבעלי חיים, טיפול באומנות וכו')
במסגרת בית הספר בכל יום ויום ראיתי בבית ספר כל כך הרבה ילדי תקשורת שמחים ומחוייכים.
את כל מקצועות הליבה (עברית חשבון מדעים אנגלית) לומד אורי בכיתת האם שלו,
קצועות אחרים כדוגמאת אומנות מוזיקה מחול ועוד הילדים לומדים יחד,
כך הילדים לומדים המון על סבלנות וסובלנות על קבלת האחר,על עזרה, ובעיקר מפתחים רגישות חברתית יוצאת מן הכלל.
כל הטקסים בבית הספר הם טקסים משותפים, מאד מרגש לראות את העזרה שמושיטים הילדים לילדי כיתת תקשורת.
בזכות השילוב במקסים הזה זוכים גם הילדים שאינם בכיתת התקשורת,
ילד עם בעיות שפה מטופל ע"י קלינרית התקשורת בבית הספר,
אורי זכה להצטרף לקבוצה שעסקו בריפוי בעיסוק וחיזוק חגורת כתפיים.
ההתחלה לא היתה קלה,
כמה חודשים הייתי צריכה להשאר בבית הספר עד שאורי שחרר אותי בבקר,
בית הספר אפשר את זה בקלות,
ואני ידעתי שהילד נמצא במקום הנכון, מקום שקצת הזיז אותו מאיזור הנוחות שלו,
ויחד עם זאת אפשר לו להשען על המוכר.
היום הילד נכנס לבד לבית הספר בשמחה כל כך רבה
ובצהרים אנחנו יוצאים רק כשהוא גומר לארגן את הכיתה,ואומר שלום למנהלת.
אתמול היה לנו קשה לצאת מהבנין,
מרחנו את הזמן,
חיכנו למורה שלו שתסיים כך שנוכל להקפיץ אותה הביתה.
ושוב שכחנו משהו, ושוב נזכרנו שלא אמרנו שלום...
השכבה של אורי התגבשה נהדר,
הם היום קבוצה מקסימה של ילדים מדהימים,
נכון יש את הלמדנים יותר,
ויש את השובבים יותר,
ויש את אלה שצוחקים בקלות, ואלה שבוכים בקלות,
יש השכבה ילדים שהם ספורטיים נפלאים ויש מתעמלים ויש כאלה שמצירים מקסים
ישנם שובבים והרגועים...
ויחד הם יוצרים מרקם מקסים ומיוחד.
במקביל גם אנחנו ההורים עזרנו להפ להתגבש,
הכנו יום משפחה כייפי,
ארגנו את הרחבה ע"י הכיתות שלהם,
היינו שותפים בהכנת מסיבת החומש.
קל כל כך להעזר בהורים בשכה כי הנתינה והעזרה היא חלק בלתי נפרד מהווי בית הספר.
היום יצאנו לחופש.
אין לי ספק שאת חבריו אורי יפגוש גם בחופשה.
אין לי ספק שב-1 מספטמבר יכנס לכיתה ב' ילד שאוהב את בית הספר שלו.
לסיכום רציתי לומר תודה לצוות המדהים של בית ספר.
ובמיוחד,
לחן המחנכת המקסימה של אורי,
לחובב וחביבה המורים של כיתת התיקשוררת המקבילה.
מאחלת לכם חופשה נעימה והמון המון רוגע ושלווה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי