לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 63

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2017    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

טקס קבלת חומש.


אצלנו אירוע רודף אירוע....

היה יומהולדת (עליו לא כתבתי..)

היה שוק כפרי בבית הספר (גם עליו לא כתבתי)

ואתמול חגגנו בבית הספר את קבלת חומש בראשית.

היה מרגש - מאד מאד.

 

הילדים והמורה בכיתה עבדו כל כך קשה ועשו טקס מקסים,

עם המון מסרים, גלויים וסמויים.

 

הורים של תלמידי כיתה א' עמלו קשה לעטוף את ספרי בראשית,

ולהכין לכל ילד ברכה.

כמה וכמהישיבות היו לנו ועד ההורים על מה יהיה ומה נעשה ואיך נודה ואיך נציין.

ומה נעשה כדי שאיש לא יפגע.

 

כל בן קיבל כיפה לבנה עם שמו עליו וכל בת קיבלה סרט לבן עם שמה עליו.

 

האירוע החל בצילום של הילדים עם ספר תודה וטלית.

 

 

 


 

 

 

אחר כך הלכנו לבית הכנסת הילדים תחת טלית, ואנחנו ההורים מלווים אותם השירה ושמחה.

 

 

 

 


 

בבית הכנסת העונק לכל ילד החומש הראשון,

מתנה קטנה מאיתנו ההורים , שקית עם צימוקים ושקדים.

 

 

 


 

 

ושוב חזרנו בשירה ושמחה לבית הספר לטקס מקסים שהכינו הילדים המדהימים האלה.

ילדים מהכיתה של אורי עזרו והיו אחראיים לא רק על עצמם אלא גם על חברהם מכיתת התקשורת.

ילדים מכיתת התקשורת כמו חברהם מהכיתה הרגילה שרו רקדו ודקלנו,

כל אחד על  פי יכולותיו.

ילדים מהכיתות הבוגרות באו ועזרו לקטנים ולמורה.

היה מאד מרגש לראות ולשמוע את הילדים רוקדים שרים מציגים.

אחר כך היו ברכות, למורים, ולצוות, דבר שהיה מאד נחמד בעיניי כאמא וגם כמורה שהיתה כמה שנים מורה מקצועית,

היה שדאגנו לומר תודה לכל הצוות שליווה את הילדים,כל אחד ואחת קיבלו תמונת מחזור של הכיתה וברכה ושוקולד, 

מתנה קטנה של תשומת לב.

הצוות הצמוד גם הוא קיבל ברכות, ומתנות.

 

לאחר מכאן הלכנו לאכול (אין אין מסיבה בלי אוכל...)

תפקיד שלי היה להכין עוגה מקושטת.

חשבתי רבות, מה לעשות על העוגה, רציתי שהיא תהיה נחמדה עם מסר, ולא כמו כל העוגות.

בסופו של דבר זו העוגה שהכנתי.

 


עוגה..

 

ואז החלטתי לשלב את הנושא השנתי של השנה, "האחר הוא אני" עם קבלת החומש.

עשיתי 35 בובות, כמספר הילדים שבשכבה.

כל בובה שונה מחברתה, כל אחת מיוחדת וייחודית.

ואת לוחות הברית.

אחרי שסיימתיי להעמיד את העוגה היא נראתה לי כמו מעמד הר סיני, או לפחות ככה זה בדמיון שלי...

הילדים והמבוגרים מאד התלהבו מהעוגה, והילדים כל אחד חיפש את עצמו.

והיו אף ילדים שהתווכחו בינהם על בובה מסויימת....

הילדים בסוף הערב לקחו כל אחד את מי שנראה לו שזה הוא,

או אולי הוא היה רוצה להיות כמהו,

או... בדרך אחרת הילדים בחרו ואכלו את הבובות,

גם את הכיתב ולוחות הברית זללו להם הילדים בשמחה.

את העוגה עצמה חילקה להם המורה היום.

והשמחה בכיתה היתה רבה.

 

אורי שלנו מסיים כיתה א'.

הוא  מאושר ושמח בבית הספר,

יש לו מחנכת מדהימה, שבכל יום באה עם חיוך ושמחה לכיתה,

יש בה ים של אהבה וכבוד לילדים ולנו ההורים.

יש לו חברים נהדרים, והוריהם מקסימים.

והלוואי שימשיך ככה עד כיתה יב'.

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 24/6/2014 14:47   בקטגוריות קיץ 2014, אוּרי, אני, בית-ספר, גדילה, הגשמת חלומות, חברים וחברות, עוגות שעשיתי, תמונות  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-26/6/2014 11:11
 



ניסים קטנים.


אוריקי התחיל לקרוא ספר.

אנחנו היינו צריכים לצאת אז הוא לקח את הספר איתו.

הוא קורא ויורד במדרגות של הבית.

מזל הוא לא נפל במדרגות.

יצא מהבינין לעבר האוטו, והוא עדין קורא בספר,

והרי לכם נס, אוריקי לא נתקע בעמוד חשמל.

נכנס לאוטו חגר את עצמו והמשיך לקרוא,

והמשיך לקרוא.

גם  אני הייתי קוראת ברחובות,

אבל אצלי זה תמיד נגמר באיזו נפילה,

פגישה לא ברורה עם עמוד או איזה איש תמים שהלך לו ברחוב.

 

על כך נאמר: 

Thanks God for small miracles.

 

שבת שלום!!

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 6/6/2014 15:55   בקטגוריות אביב 2014, אוּרי, אני, זכרונות, ספרים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-10/6/2014 10:48
 



עוד שיעור בשחרור.


כמעט שבע שנים יום יום בערב נתנו לאורי לאכול,

ספרנו סיפור ב - quite time, עשינו טקס שינה ואורי הלך לישון במיטתו.

 

היום...

 

אורי הלך לישון אצל חבר.

פעם ראשונה,

הוא לא יישן בבית,

ואני לא אשן בחדר על-ידו.

 

כבר כמה שבועות שהילד מבקש ללכת לישון אצל חבר,

כל פעם מצאתי את עצמי אומרת בסדר נתאם, נקבע -

ובתוך הלב פנימה קיוותי שזה לא יקרה בזמן הקרוב.

 

היום אמא של החבר אמרה לי שהוא מאד רוצה שאורי יבוא,

שוב אמרתי בכייף, אדבר עם אורי ובלב חשבתי, גם היום זה לא יקרה,

אורי לא ירצה.

אבל... הילד אמר כןןןןןן, אני רוצה ללכת לישון אצל החבר שלי.

מצידו של אורי כבר מבית הספר הוא היה הולך לחבר,

אני חסתי על אימו ואמרתי לאוריקי שניתן לה לנוח ואז ניקח אותך לשם.

אוריקי התארגן, לקח פיג'מה ומברשת שיניים וגם את פנדי הפנדה בתיק,

ולקראת ארבע וחצי אבא לקח אותו לחבר.

 

ואנחנו נשארנו זוג צעיר,

אז הלכנו לנו לנוח - ואף אחד לא הפריע לנו.

ואחר כך יצאנו למסעדה רק שנינו....

רצינו גם ללכת לסרט אבל... לא יצא.

במסעדה שלחתי אס אמ אס לוודא שהילד בסדר.

 

חזרנו הביתה,

והנה אני כאן כותבת,

ומתגעגעת,

ויודעת שזה נכון בשביל אורי,

ובכל זאת מתגעגעת.

 

מקווה שהוא יישן טוב,

ולא יתעורר מחלום רע.

מקווה שזו תהיה חוויה נפלאה בשבילו,

ולי מגיעה טפיחה ענקית על השכם- ואם אף אחד לא יתן לי אני אתן לעצמי.

 

מחר בבקר ניקח אותו, ונסע יחד לנמל תל-אביב,

ולהצגה.

 

 

ובלי קשר , או דווקא עם המון קשר,

אתמול אורי הלך לחבר 

התארגן לו לבד ו...

יצא מהבית עם נעל אחת שחורה עם פסים כחולים,

והשניה אפורה עם פסים ירוקים.

ורק כשהגענו לחבר אמא שלו שמה לב לפדיחה-

רציתי לצלם,

הילד לא נתן לי....

 

 

שתהיה שבת נפלאה.

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 16/5/2014 22:21   בקטגוריות אביב 2014, אני, אמהות, בית-ספר, גדילה, הורות, חברים וחברות, יד-המורה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אורי ב-17/5/2014 06:56
 



  
דפים:  
60,787
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)