אבא הוא איש שקורא המון.
תמיד הוא באמצע איזה ספר.
תמיד הוא מוצא את הזמן לספרים.
גם אני אוהבת לקרוא ספרים, אמנם בזמן האחרון אני הרבה פחות עושה את זה,
העיניים שלי בוגדות בי, ויחד עם זאת אני יודעת כמה זה כייף,
להפליג עם הדמיון, לתאר לעצמך בראש את הדמות, את הבגדים שלה את המקום בה היא נמצאת,
לאורי אנחנו קוראים מהיום שהוא נולד,
ממש ככה,
בפעם הראשונה שהביאו לי אותו קראתי לו סיפור,
זה היה חלום שלי - והגשמתי אותו.
תמיד קראנו לו,
תמיד הלכנו איתו לחניות ספרים.
כל ערב אבא קןרא לאורי ספר,
גם אני קוראת לאורי.
אני רוצה שגם אורי יואהב לקרוא.
אני יודעת שילדים קוראים באים בדרך-כלל מבתים קוראים.
אני יודעת שילד שרואה בבית הורים קוראים, גם הוא יקרא,
ויחד עם זאת יש לי תחושה שהמעבר מילד שאוהב שקוראים לו,
לילד שאוהב לקרוא בעצמו הוא איזו קפיצה.
אורי מאד התחבר לסדרת הספרים של זוהר אביב "חבורת כוח המוח"
אבא קרא לו את כל 24 הספרים.
לזוהר אביב יש עוד כמה סדרות, והחלתנו לקרוא את יד הפלא.
ראיתי שהספרים הם עם ניקוד מלא והצעתי לאורי שהוא יקרא לי את הספרים.
בהתחלה הוא מאד התלהב,
ואחר כך קצת פחות,
ואז הצעתי שנקרא יחד, קריאה דמומה...
וככה קראנו יחד את הספר הראשון בסדרה.
היה כייף אמיתי,
קראנו יחד, צחקנו בקטעים מצחיקים יחד.
חששנו לגורלו של רן יהלי וצליל גיבורי הסיפור יחד.
שוחחנו עליהן, דמיינו בקול רם את מקום ההתרחשות, ואת מראה גיבורי הספר.
היום אחרי שבוע וחצי של קריאה משותפת סיימנו לקרוא את הספר.
זו באמת היתה בשבילי חוויה מיוחדת.
וכשסיימנו, ואורי שאל אם לו מתנה,
אמרנו לו שהטא כבר קיבל למעשה 4 מתנות,
א. הוא הוכיח לעצמו שהוא יכול לקרוא ספר עלילתי מהתחלה עד הספף.
ב. הוא קרא את הספר איתי יחד, זן חוויה מיוחדת לקרוא עם משהו ספר.
ג. הוא קרא ספר מעניין ולמד על עולם של ילדים אחרים.
ד. הוא הצליח לסיים משימה שלקח על עצמו.
אורי טען שבשבילו אלו לא מתנות... ואני צריכה לקנות לו משהו.
בסוד אגלה שחשבתי לקנות לו משהו,
אבל אחרי השאלה הזו החלטתי שזה לא לעיניין,
המוטיבציה לקריאה צריכה להיות ההנאה הכייף החוויה שבה
ולא עוד מתנה מאיתנו.
מעניין אם הוא ירצה לחזור על החוויה של קריאה משותפת.
אני כבר מחכה לספר הבא שאורי יבחר לנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי
