אני אמא

אריק איינשטיין נפטר.

שיריו ליוו אותי מאז ומתמיד.

אני ואתה נשנה את העולם - הוא שיר שליווה אותי בתקופת התיכון. כשהאמנתי באמת שיש לי את היכולת לשנות את העולם.

עוף גוזל - הוא שיר שבכל הזדמנות שכתבתי  לתלמידיי צטטתי... עוף גוזל חתוך את השמים... רק אל תשכח יש נשר בשמים.

את אדון שוקו שרתי לאורי מאז שהוא נולד, יחד עם שאר שירי  "כמו גדולים" זהו גם אחד הדיסקים הראשונים שקניתי לאוריקי.

את למה לי לקחת ללב - אני מזמזמת מידי פעם כשאני לוקחת ללב....

אחרי שהשתחררתי מהצבא, שרתי המון  את - יושב על הגדר רגל פה רגל שם.. 

לקחתי המון המון פעמים פסק זמן... ובגלל שבירוטשלים אין ים... זמזמתי את השיר ונסעתי להר הצופים לקחת פסק זמן - ולא לראות.

אהבתי להשתבלל עם השיר איזו מן חיה זה שבלול, לא פעם השמעתי לאוריקי את השיר המתוק הזה.

את השיר הוא חזר בתשובה כל כך אהבתי.

בכל שנה כמעט מאז רצח רבין לימדתי את השיר לבכות לך - שיר שסימל את אותם ימים אפלים כלכך.

כל כך הרבה פעמים כשנסעתי עם משהו שנהג מהר.. שרתי לו או יותר נכון... זייפתי לו סע לאט.

המון פעמים אני שרה לאורי - מה אתה עושה כשאתה קם בבקר??

כשנסעתי לפראג, הכנתי מן חוברת טיול אם לאן כדאי לנסוע ומה לעשות, דף השער של החוברת הזו היה כמובן השיר פראג.

בתקופות שהייתי בהן פגיעה מאד, שרתי את שביר ושאבתי כוח מהשיר.

בתקופה הקשה בחיי, אחרי שהתגרשתי והייתי כל כך בודדה הקשבתי שוב ושוב לשיר יש בי אהבה והיא תנצח - והיא נצחה בגדול!

כמו רבים וטובים אני מאמינה, השיר עטור מצחך זהב שחור, אהוב עלי מאד.

וכשהתלמידות שלי , וגם התלמידים אז והיוםבוכים להם כשאת בוכה את לא יפה

 לאוריקי אני משנה קצת את המילים ושרה כשאתה בוכה גם אז אתה יפה.

ישבנו ערמה של חברה על הדשא ושרנו.

והשבת בבקר אני נזכרת בשיר, שבת בבקר יום יפה אמא שותה המון קפה ואבא קורא המון עיתון,

רק שאצלנו.. אמא קוראת המון עיתון.

אבא קורא לשיר אני אוהב לישון- ההמנון, ושר אותו לעיטים קרובות.

הרבה מאד שירים של איינשטין ליוו אותי, אני בטוחה שאזכר בעוד.

תודה לך אריק איישטיין על כל כך הרבה שירים נפלאים.

יהיה זכרו ברוך.

{אוף חסר לי משפט פתיחה אז.. מתחילה עם המשפט השני של הפוסט.}

אורי נגש אלי וסיפר לי שהוא כבר לא משחק כדורגל.

שאלתי מדוע והתשובה שלו קצת הפתיעה אותי,

א' שהוא חברו הטוב של אוריקי אמר לו שאם הוא ישחק כדורגל הוא-א'- לא יהיה חבר שלו לעולמים....

אורי אוהב את חברו ורוצה גם לשחק כדורגל.

שוחחתי עם אורי ואמרתי לו שעליו לומר לא' שהוא רוצה להיות חבר שלו וגם לשחק כדורגל עם החברים האחרים בכיתה,

כך שלפעמים הוא ישחק איתו ולפעמים... ישחק כדורגל.

אורי אמר שניסה אבל החבר מתעקש...

ואלי כדאי שהואלא ישחק כדורגל  בהפסקה.

שאלתי את הילד האם הוא סיפר למורה, ואורי ענה שלא.

הצעתי לו לספר למורה, ואורי אמר שהוא לא רוצה שהחבר יגיד שהוא מלשין....

אז בקשתי רות לספר לה בעצמי - אוריקי הרשה לי.

שמחתי שאוריקי בא להתייעץ איתי וכמובן ששבחתי אותו על כך.

מאד חשוב לי שהוא ידע שאני נמצאת שם כדי לעזור לו,

כדי להראות לו את הדרך, כדי לתווך לו את החיים.

השבוע המורה בדקה את אוריקי בקריאה וסיפרה לנו שהוא פשוט מקסים וקורא נפלא,

כמובן שהייתי ברקיע השמיני,

כייף לדעת שהוא מצליח שטוב לו שהוא צומח.

משום מה הוא טען שהוא לא אוהב חשבון,

קצת הפתיע אותי....

כי אני כל כך אהבתי ללמד ואוהבתי ללמוד,

אבל אוריקי הוא אורי ואמא היא אמא.

אורי נהנה להכין שיעורי בית,

הוא אוהב לכתוב סיפורים קצרים,

ואוהב לקרוא... ונהנה לשתף אותנו במה שלמד.

וכל יום בבית הספר הוא...

"היום הכי כייפי בחיים שלי.."

אני שמחה שזה ככה.

איזה כייף שזה ככה.

איזה כייף שבחרנו בבית הספר שבחרנו.

איזה כייף שהמורה שלו היא בדיוק המורה המתאימה לו (ולי..)

הלךוואי שישאר ככה עד......

הדוקטורט.

יום נהדר!

היום חזרתי לרגע קט להיות מורה בכיתה א' של אורי.

ביום הולדת של אוריקי בגן עשינו את הסיפור היפני על ילד האפרסק שאיל עיבד לעברית/

היום בחרתי לעשות אותו לתלמידי כיתה א' בבית הספר יד המורה.

מאד התרגשתי, הרי מאז ה-30 ביוני לא נכנסתי לכיתה ללמד או להעביר פ.

ואני אוהבת מאד ללמד.

אוריקי כמובן התרגש מזה שאמא שלו באה לכיתה שלו ומלמדת בה.

אני מאד התרגשתי,

כי כבר הרבה זמן לא עמדתי מול כיתה,

כי אורי היה בכיתה וזו,

גם כי סיפרתי לחבריו של אורי על אחיו, שאורי כל כך אוהב.

בכיתה על מערכת השעות שכתבה המורה על הלוח, היה כתוב בשעה השמינית... הפתעה.

הילדים חיכו לי, אני מקווה שלא התאכזבו מההפתעה.

סיפרתי את הסיפור עם המצגת...

שאלתי שאלות, המתוקים הקטנים הצביעו ונתנו כל כך הרב תשובות חכמות ומקסימות.

אחר כך,

הם צבעו סרט לראש  עליו שידכנו להם את ילד האפרסק (הנקרא ביפנית הג'י מאקי)

קשרנו להם את זה לראש ומי שלא רצה קשרנו כחגורה.

היום, בכיתה של אוריקי...

נזכרתי כמה שאני אוהבת לעמוד מול כיתה ללמד ולהקשיב לילדים.

נזכרתי כמה אני אוהבת להיות מורה.

מאד נהנתי.

הילדים היה נראה שגם הם נהנו.

אולי בהמשך השנה אעשה שם עוד כל מיני הפעלות.

ערב נהדר!!