אני אמא

אני מאמינה שכדי לאהוב ללמוד צריך לעשות את זה בהמון המון דרכים.

ככה עשיתי עם התלמידים שלי.

אצלי בשעות הם קפצו, שרו, תפסי כדורים כתבו קראו... וככה למדו.

עכשיו כשאורי בכיתה א' אני מייסמת את זה איתו, וזה כל כך כייף!!

באוטו אנחנו משחקים בכל מיני משחקים,

הפכים.

מילים נרדפות,

גילוי של חיות ע"י שאלות,

משחק של לומר צליל למצוא מילה ולהכניס מילה לתוך משפט.

ועוד....

בבית אנחנו עורכים יחד רשימת קניות,

קוראים יחד מתכון ומכינים יחד עוגיות או פאנקיק...

כותבים סיפורים קצרים (שהם בעצם משפטים...)

גוזרים תמונות וכותבים עליהם.

הולכים יחד לסופר וקוראים את השלטים בדרך,

ואת התוויות על המוצרים (.ככה גם יודעים מה זה מכיל)

משווים מחירים, מה יקר יותר?? מה זול יותר??

מחשבים כמה יעלה 2 מהמוצר, וכמה עודף נקבל..

מסתכלים על המפה או הוואיז כשנוסעים למקום כלשהו,

אם נוסעים לאתר כלשהו אנחנו קוראים עליו.

אורי אוהב לכתוב הודעות ווטסאפ לכל מיני אנשים,

והם כמובן עונים לו....

השבוע נזכרתי שחברה סיפרה לי

שביתה כותבת על החלון דברים שהיא לומדת למבחנים.

הצעתי לאורי לכתוב בלורד מחיק על החלון, ציידתי אותו בגרב ישנה (שחברתה נעלמה כדרכן של גרביים)

ואורי מאושר...

כותב וכותב וקורא ...

עוד מעט אקליט אותו קורא את דף הקריאה שקיבל בבית ספר ואחר כך נשמע את זה...

רכישת הקריאה והכתיבה מצריכה המון תירגול.

אין ספק שזה די משעמם לקרוא כל דבר המון פעמים, 

אפילו עם יש תמריצים ופרסים בדרך...

אני אישית מאמינה שגיוון והכנסת אטרקציות עושה את העבודה.

הרי בסך הכל מכל דבר אפשר ללמוד,

התפקיד שלי כהורה זה לעשות לו את זה הכי כייף שאפשר.

שבת שלום!!!

אתמול נערכו בחירות למועצת התלמידים בבית הספר של אוריקי.

נתבקשתי, יחד עם אמא נוספת, להיות בועדת הקלפי.

בשמונה בבקר הגענו,

אורי נכנס לכיתה כרגיל,

אחרי כחצי שעה התיישבנו לעבודה.

הסתבר שהילדים ערכו קמפיינים,

ערכו מצעים כתבו והציגו את עצמם בפני חברהם לכיתה.

המתמודדים היו ילדים מכיתות ד'-ו',

וזכות הבחירה גם היא ניתנה לתלמידים בכיתות אלו.

כל ילד הכין לעצמו תעודת זהות, אותה היה עליו להציג לנו ועדת הקלפי.

הילדים ישבו על ספסלים והזמנו לבחור, כל ילד בחר שלושה מעומדים - חבריו לכיתה-שכבה, 

ילד או ילדה שהם האמינו שיכול לעשות את העבודה נכון.

סגנית הנהלת כוכבה היתה  ממונה על טוהר הבחירות.

התפקיד שלי היה לקרוא השמות הילדים, לסמן את עצם הצבעתם ולתת לכל ילד מעטפה.

המעטפות היו ממש אמיתיות...

תפקידה של האם השניה היה להחתים את תועדת הזהות שאותם הציגו הילדים.

המתח היה רב,

ב-11 לאחר ספירת הקולות והתכנסות באולם הספורט,

שמענו קטע של נגינה בחליליות,

הנהלת בית הספר והרכזת החברתית הודו למועצה היוצאת,

ואז -

הוכרזו שמות הילדים במועצת התלמידים החדשה.

כל כך התרגשתי לראות שגם ילדי כיתות התיקשות בחרו

ואף נבחרו למועצת התלמידים.

זכור לי במיוחד אותו ילד חמוד שמרב התרגשות על כך שנבחר החל לבכות..

וילדה אחרת שלא נבחרה ואף היא בכתה.

אני מאחלת למועה החדשה המון המון הצלחה בתפקידה.

לפני מספר ימים ראינו שהשן העליונה הקדמית של אורי מאד מתנדנדת.

וכך היתה השיחה ביננו בעיניין פיית השיניים:
"אמא השן שלי מתנדנדת, היא תכף תיפול."
"אוקיי פיית השיניים בטח תגיע"
"אין פיות שיניים זה רק באגדות, אני לא מאמין לזה בכלל, לכל ילד יש את אמא שלו והיא פיית השיניים שלו"
"אני לא חושבת שדווקא יש... אם אתה לא מאמין לפיוית השיניים אני חוששת שהיא לא תבוא"
"אוי אמא אני לא מאמין, מה בגילי אני אאמין בפיות... באמת אמא"

אני חשתי עצבות קלה,

הלכה לה התמימות הילדוטתית,

ונשאר הילד הלומד מהר מידי את כוחות של הכסף וכוחן של מתנות...

הלילה מתוך שינה נפלה השן,

בשש בבקר הילד קם בוכה..

נפלה לי השן הוא אומר ואני לא מוצא אותה.

חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו,

הילד היה ממש לחוץ.

רציתי לברר איתו מה גורם לולהיות כל כך לחוץ,

ואז הבנתי,

אורי פחד שהוא בלע את השן, ואז... פיית השינים לא תבוא אליו.

הרגעתי אותו ואמרתי לו שנחשוב על פיתרון,

ובליבי שמחתי, התמימות לא ברחה לה ממש....

חשבנו יחד והחלטנו שהוא יכתוב לפיה מכתב ויסביר את הבעיה.

אני אוותר על הזדמנות לגרום לילד לכתוב????? הצחקתם אותי!!!!

בקיצור הילד כתב מכתב וצייר ציור של השן עם חברותיה השיניים בפה, 

והשן אחרי שנפלה...

ועכשיו אנחנו מחכים ללילה לראות מה יהיה....

אם תשאלו אותי... נראה לי שהפיה תתרצה עם המכתב המקסים שאורי כתב לה.

שאלנו אותו מה יקרה אם היא לא תתין לו היום מתנה או כסף,

אז אורי אמר...

לפחות שתכתוב לי איזה ברכה או מכתב או משהו.....

(בסוד אני אגלה...אין לנו כסף מזומן.... צריך ללכת לבנקט.)

שבתת נפלאה!!