בירושלים היה עד היום פסטיבל של תיאטרון בובות.
אנחנו בחרנו ללכת לראות את ההצגה שנקראת מלכת הירח, וזאת על פי המלצתו של אבא,
זוהי אגדה יפנית על זוג שהאב הוא חוטב עצים, ואין להם ילדים ועל כן הם עצובים,
עד שיום אחד האב מוצא ילדה קטנה בין עצי הבמבוק....
לאורי ולי זה הזכיר את האגדה על מומוטרו סאן אותה הצגנו בגן של אורי ביומהולדת שלו.
מה שהיה מקסים בהצגה הזו זה שזה היה תיאטרון בובות אבל גם צליליות.
מאד מאד מיוחד.
מאד מאד נהננו אורי ואני.
בבקר לפני שיצאנו מהבית אורי ספר 50 שח' במטבעות של שקל ואמר שהוא יקח איתו להצגה
אם נוא ירצה לקנות לעצמו משהו אז הוא יוכל, שמחתי על היוזמה שלו.
אחר כך אורי בקש לשכור טרקטורון ונסוע עליו.
אמרתי לו שזה עולה 30 שקלים, אורי אמר לי אל תדאגי אמא אני אשלם....
חשבתי לעצמי, יפה שהוא רוצה לשלם את כל הסכום מכספו שלו, אבל-
אתחלק איתו חצי וחצי, וככה... חשבנו יחד כמה זה חצי חצי, והגענו למסקנה שזה 15 שקלים.
ככה עמד לו אורי שם וספר 15 שקלים ממטבעות השקל שלו.
אוריקי היה מאושר.
לאחר מכאן הלכנו לאכול בקפה לנדוור המאד אהוב על איל אח של אורי,
בנתיים גם אבא הצטרף אלינו.
אכלנו והיה ממש טעים,
לקינוח אורי קיבל גלידה וניל עם ה מ ו ן קצפת,
ואבא בחר עוגת שוקולד שמרים שאיל כל כך אוהב לאכול.
טעמתי אותה והיא אכן ממש טעימה, כשאמרתי זאת לאבא הוא אמר לי....
בעיניני עוגות שוקולד את בשקט יכולה לסמוך על איל הוא מומחה לעוגות שוקולד.
אחרי ארוחה שכזו הלכנו לכיוון האוטו ועוד בדרך ראינו סטימצקי אז אורי בחר שני ספרים,
אחד של דינוזאורים והשני על פי הסדרה היו היה שלאחרונה ממש מרתקת אותו.
הגענו הביתה שמחים ...
והכי כייף היתה קבלת הפנים של נאלה שכל כך שמחה שחזרנו הביתה, וקשקשה לנו בזנב בהמון שמחה.
זהו עוד מעט יורדים למטה עם האופניים החדשים שאורי קיבל מסבא וסבתא ליומהולדתו,
ורק אתמול קנינו לו אותם.
כייף של חופשה אני חייבת לציין!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי