אני אמא

לא בכל יום נהיה אורי בן 5, ומאורע חשוב כזה יש לחגוג -

לפחות כמו 60 שנה לכהונתה של מלכת אנגליה.

אז ביום ה' אנחנו חוגגים עם חבריו הטובים של אוריקי מהגן.

חגיגת פירטים תהיה לנו.

8 בנים בני 3.5 - 5 יבאו אלינו ביום ה' בשעה 17:30 ומכאן נלך לגן המשחקים הקרוב.

הכל כבר כמעט מוכן.

מקום האירוע נבחר בקפידה, רחוק מהכביש...

על פיסת דשא עם צל.

כובעים עשויים מנייר עיתון כבר מקופלים ומחכים שהפירטים הקטנים יצבעו אותם בטושטושים.

הבסיסים של סירות הקנקלים גם הן מוכנים - כאן הילדים ידביקו עלהן מדבקות ימלאו בחול מארגז החול, ויבחרו מפרשים,

ובסוף ישיטו בגיגית.... אמרתי הרי שזה כמו למלכת אנגליה.

ו...כן אני בעיניין מיחזור (אנחנו לא קמצנים רק ממחזרים... ע"ע הפרסומת..)

מפת האוצר שרופה במסביב... אורי וחבריו יצבעו אותה.

האוצר - גם הוא מוכן - זה ההפתעות לילדים, כל ילד יקבל שקית אורגנזה קטנה ובה,

מצפן (כיאה לפירטים אמיתיים) מבחנה קטנה עם נצנצים זהב, הרי האוצר זהב הוא..

כמה מטבעות זהב משוקולד, למרות שאורי לא אוהב שוקולד.

משרוקית קטנה, ו....

מחק בצורת אנגרי ביירד.

פה נשחק חם קר עד שהגוזלים הקטנים יגלו  את המטמון.

הממתקים נקנו - כולל ויטמינצ'יק לילדים.

גם הנקנקיות הפיתות והקטשופ כבר מוכנים.

שחלילה הפירטים לא יהיו רעבים.

דיברתי עם ההורים של הילדים וכולם הגיבו בשמחה רבה, ומידה מסויימת של התרגשות.

אני עדין צריכה להכין את הרטיות לעין. חסרים לי חרוזי מעיכה כדי לסדר אותן,

 היו לי המון  אני ממש לא יודעת איפה שמתי אותם.

וחסרה העוגה.... זו תהיה עוגה לבנה עם קצפת פרווה... ועליה תרנים ומפרשים...

הפעם בלי בצק סוכר.

טוב שיש מחר להשלים את המשימות.

מעל ל-20 שנה אני מפעילה ילדים מידי יום ביומו, טוב חוץ משבתות חגים והחופש הגדול...

מעל ל-20 שנה אני מכינה ומתארגנת.

מעל ל-20 שנה אני מול תלמידים מגיל 6 עד 12.

ועכשיו מקבוצה של 8 חמודים קטנים, אני נלחצת.

 לא בטוחה בהפעלות שלי.

 לא יודעת עם זה מספיק או מעט מידי.

אני בטוחה שיהיה בסדר, ובכל זאת אני לחוצה.

(טוב אני הרי אני- ואם  אני לא אלחץ אז מי כן???)

ולהגנתי אומר שזו הפעם הראשונה שאני מארגנת יומהולדת לבני עם חבריו.

ליל מנוחה.

היום אנחנו חוגגים יומהולדת חמש בגן.

על פי בקשתו של אוריקי הכנתי לו עוגת אנגרי ברדס...

האמת היא שידעתי כבר מזמן שזה מה שהוא רוצה,

ואני כמו שאני תמיד, חיכיתי עד הרגע האחרון כדי לעשות אותה,

כשאני לא בלחץ אטומי, אני לא עושה כלום...

אז בבקר בין -6 ל-9 התחלתי במשימה, ואחר הצהרים כשחזרתי מהעבודה המשכתי.

והרי התוצאה...

הציפורים הגדולות הן מבצק סוכר, והקטנות הן בובות מארטיקים שאורי אוכל,

מבחינתי הגדולות הספיקו, אבל אורי ביקש להוסיף גם את הקטנות.

כבר הייתי בטוחה שלא אספיק לסיים את העוגה הזו,

לא היתה שמחה ממני כשראיתי שאני מסיימת אותה.

עכשיו הידיים שלי עדיין  כחולות מצבעי המאכל, כן אני יודעת שזה לא בריא-

אבל הילדים לא ממש אוכלים את זה, ומצד שני זה כל כך משדרג את העוגה,

שלא נדבר על זה שזה ריפוי בעיסוק לאמא....

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לבני יומהולדת שמח.

28.5.2007 שעה 08:38 הגיח לאויר העולם בניתוח קיסרי אוריקי שלנו.

ומאותו רגע חיים השתנו לבלי הכר.

זה התחיל בירידת מים ב- 4 בבקר, ובנסיעה להדסה עין-כרם.

בטלפון להורים ולדר' אלחלל (שהיום הוא כבר פרופסור)

ובטלפון נוסף להורים.

בניתוח מתוכנן שקרה כמה שעות לפני התכנון במקורי.

חיכיתי לו כל כך הרבה שנים.

חיכיתי לצחוק ילדים.

לחיבוק של ידיים קטנות.

לאהבה אינסופית.

חיכיתי לילד שיגיד שאני הכי בעולם.

חיכיתי לאהוב בלי סוף.

היום אנחנו חוגגים חמש.

כל כך מהר עבר הזמן,

כל כך לאט עבר הזמן.

אורי היום הוא ילד של משחקי דמיון,

ילד שובה לב.

ילד שמקסים את כל מי שנתקל בו,

החל מהסוחר בשוק ועד למרפאה בעיסוק.

החל מהמוכר בחנת הסביבונים בקסריה ועד למציל בחוף בתל-אביב.

אורי הוא ילד שיש לו ארון של לבבות וארון של כוח (ככה הוא הסביר לי).

הוא מספר סיפורים מקסימים על לוחמים ופירטים על מלכים ונצחונות.

אוריון שלנו הוא ילד שאוהב חיות ומשוחח עם כל החתולים בחוץ.

הוא ילד שמחבק עץ כדי שיגדל ויגיע לשמים.

הוא ילד שאוהב את החיים.

אורי שלנו הוא ילד של סיפורים, של שעות יצירה.

של שיעורי קפוארה, וגן של נעמי ואמנון.

אורי הוא ילד שלא אוכל שוקולד, וגם לא הרבה מתוק,

אבל גזר מלפפון ופלפל אדום יתקבלו באהבה.

אורי הוא ילד שלמד לאחוז עיפרון נכון,

שחיזק ומחזק את הטונוס הנמוך, שמטפס על כל דבר שאפשר ואי אפשר לטפס עליו.

אורי שלנו אוהב לשחק עם חברים, ילד חברותי מאד,

שגם יודע כל כך יפה להעסיק את עצמו.

הוא כל כך אוהב לבשל איתי, ולשחק עם אבא במחשב.

איתו אנחנו מספרים סיפור בהמשכים בכל נסיעה,

ומשחקים בלגלות את הבעל-חיים.

אורי אוהב בועות סבון,

הוא כל כך אוהב לעשות אותם על יד ילדים קטנים במרגש המשחקים ולשמח אותם.

הוא אוהב ספרים ובצק משחק ומשחקי חשיבה, ותמיד שואף להגיע לשלב הבא.

אורי שלנו,

אוהבת אותך עד השמים וחזרה.

תודה לך אוצר שעשית אותי מאושרת,

תודה לך ילד שלי שהבאת את האהבה הדאגה והשמחה לחיי.

תודה לך אושר שלי.

תודה שאתה אתה.

וכמו שאני אומרת לך בכל ערב לפני שאתה הולך לישון,

ילד בדיוק כמוך רציתי כל חיי.

מה אאחל לנסיך שלנו.

את כל הטוב שבעולם.

הצלחה,

וחיוך,

אהבה,

שמחת חיים,

ובריאות,

סקרנות,

וחמלה.

כמו בכל שנה, אני מקדישה לך שוב את השיר הזה...

שישמור אותך האל,

ויגשים משאלתך,

שתעשה בשביל אחר והוא למענך.

אל תוותר על המשחק.

אוהבת אותך מאד מאד ילד שלי,

אמא.