אני אמא

מודה אני על הרבה דברים חלקם ממש קטנים, וחלקם ענקיים.

1. בראש ובראשונה אני מודה על האיש שאיתי, שבאמת אחרי התלאות שעברתי איש כזה זה באמת מדהים.

    הוא מחשב ואוהב ודואג, הוא מצחיק, ומעצבן, ורודף אחרי לבלוע תרופות בזמן - ולכן הוגדר רשמית כנודניק..

    אבל באמת שאין כמוהו- תאמינו לי (לא ברור לי עם העולם היה שורד עוד אחד כזה...)

2. אני מודה, על אורי, משוש חיי, הילד שעליו חלמתי כל כך הרבה שנים, וכמו שאני אומרת לו בכל ערב שאני משכיבה אותו,

    תודה על זה שהוא שלי, ושתמיד תמיד רציתי בדיוק אחד כמוהו. חייכן ואוהב ומתוק ונודניק ומדאיג ופיקח וטוב לב..

3. אני מודה על המשפחה שלי, הורי אחיי אחותי, גיסותיי שהן ממש כאחיות לי, וגיסי שהוא אח לי, כל האחיינים המדהימים שלי,

    תמיד אני יודעת שהם שם, ואם אזדקק הם יהיו לצידי, כמו לצד אוריקי שלי.

4 אני מודה לרפואה המודרנית... בלעדיה לא הייתי שורדת את הסכרת הזו.....

5. אני מודה לנתי שאצלו אני עושה לאחורנה טיפולי אקופונטורה, שהחזירו לי את הכוחות, שאבדו, החזירו לי את האנרגיות,

    לא ברור לי למה חיכיתי כל כך הרבה זמן עד שהתחלתי בטיפול הזה.

6. אני מודה בל יום ויום לעובדה שאני מורה, שיש בי הכוחות לתת ולהשפיע על ילדים צעירים, שיש בי את הכוחות לתת

    אהבה לילדים, שיש לי את ההתבוננות בילדים והקשרים הנפלאים איתם, שהם נותנים בי  אימון.

7. אני מודה לחברים שלי, אין לי הרבה, אבל מי שחבר שלי הוא חבר כל כך טוב, לימורי, עדנה ומירה, תודה לכן שאתן שם.

    (לימורי אני יודעת שאת קוראת כאן, תאמיני לי הכל הכל לטובה!!)

8. אני מודה לאל על כל יום שבו אני פוקת עיניים, קמה בבקר, מתלבשת ויוצאת לעבודה.

9. מודה שוב כשאני חוזרת הביתה לחלקת האלוהים שלי.

10. אני מודה לכם שם שקוראים אותי ומגבים לי, כייף לי עם זה.

11. אני מודה על יום של שמש, ומים קרים בברז, על קפה שחור עם חלב, וחביתה עם גבינה.

12. אני מודה על רמזור אדום בדיוק כשמגרד מאד ברגל, או כשהדיסק נגמר ואני רוצה אחר.

13. אני מודה על העקשנות שלי, בלעדיה לא היו לי כל כך הרבה דברים שיש לי היום.

14.  אני מודה על הדרך, ולא רק על התוצאה,

      הדרך, אני מגלה לאחרונה, ממש ממש מרתקת. את התוצאה אני ממש לא יכולה לצפות.

ממש כייף לי לכתוב תודות,

ערב נפלא והמון המון תודות!!

הבוקר בגן שאלתי אמא אחת לאן ביתה הולכת בשנה הבאה.

והאם סיפרהלי ששיבצו את בתה לגן רחוק מהבית שממש אבל ממש לא מתאים לה,

ושהיא יוצאת למלחמה.

אני כמו שאני תמיד מיד נלחצתי....

בנתיים בכלל לא קיבלנו שום הודעה, והאם אמרה לי שבאתר של העיריה יש כבר שיבוצים.

הגעתי הביתה...

ומיד פתחתי את האתר,

ולשמחתי גיליתי שאוריקי שלנו שובץ לגן אותו רצינו.

אני כל כך נרגשת,

הנה אורי שלנו מתחיל את החינוך הרשמי במדינת ישראל.

אני מכירה את מערכת החינוך מתוכה. מהבפנים בפנים שלה.

מכירה את התחלואים שלה, את החוזקות שלה...

עד השנה אורי היה בחממות נפלאות,

התחיל עם שלומית המדהימה שעד היום אורי זוכר ומזכיר אותה,

ועברנו ללאה המקסימה, שאורי כל כך אוהב.

עכשיו שנתיים אצל נעמי ואמנון, שבכלל לא ברור לי איך אפרד מהם.

ועכשיו זה כבר העולם האמיתי,

כן אני יודעת זה עדיין גן, ובגן זה לא ממש כמו בבית הספר, ובגן הגננת היא הטון של המקום,

אבל בכל זאת.

אני מאד מאד נרגשת!

אוריקי שלי מקסים אני מאחלת לך נחיתה קלה במערכת החינוך.

מאחלת לך - שלעולם לא תאבד את החן, הסקרנות ואהבת האדם שבך.

מאחלת לך - שפשוט תהיה מאושר שמח ומלא אהבה.

בוקר טוב!!

אבא הלך לאיזו פגישה ואני נשארתי עם האוצר המדהים שלי.

בהתחלה עבדתי, הוא ישב על הריצפה ושיחק עם החיילים שלו.

כשסיימתי, ישבנו יחד על-יד השולחם הקטם שלו ויצרנו מפלצת מחרוזים קטנים שאחר כל מגהצים אותם...

אחר-כך ציירנוו יחד.

שאלתי את אוריקי מה בא לו לאכול, ולא היה לו רעיון אז הצעתי להכין לו חביתה מקושקת,

ואורי בקש גם מלפפון ולחם, בכייף הכנתי לו והוא בשמחה רבה עזר לי.

אכלנו, יחד.

מקלחת מהירה....

סיפור,

הפעם הזחל הרעב נבחר,

אורי יודע אותו בעל-פה אז קראנו ביחד, הוא אמר ואני הצבעתי על המילים.

והתחלתי לבקש ממנו למצוא מילים,

הוא ברב הפעמים ידע למצוא וגם לומר לי מאיזה אותיות מורכבת המילה, כשהוא ראה אותה.

אורי החליט שפרפר זו מילה מגניבה....

שיחת ערב קצרה של מה היה כייף היום, וחוויות מהיום.

אורי אמר שבטח מי שאין לו ילדים מאד עצוב לו בלב, אמרתי לו שלי היה עצוב בלב לפני שהוא נולד..

הרגישות של הילד שלי, עושה לי כל כך טוב בלב.

צחצחתי לאורי שיניים, טקס שינה, וברכת ליל מנוחה.

איזה ערב קסום.