אני אמא

אורי יצא בפעם הראשונה למחנה קיץ (מחנ"ק - אני לומדת סלאנג חדש!!) של הצופים.

כבר לפני כחודש ידענו שצפוי יום במחנה קיץ.

היו שלוש פעולו בצופים כדי שילדי ג' יקירו זה את זה, ואת הצופים...

בהתחלה הוא בכלל לא רצה ללכת לפעולות של הצופים.

ואז הוא שוכנע.

הלך לפעולות ונהנה.

התחלנו לדבר על המחנ"ק, בהתחלה הוא לא רצה, ואחר כך... החליט שכן.

נרשמנו שילמנו, שוחחנו על הכיף שיהיה, והילד היה מוכן ומזמונן.

אתמול, הוא קיבל רגלים קרות ומצא בערך 350 מליון סיבו למה לא...

הוא יפסיד את הקייטנה של אופק.

הוא לא יודע אם יהיה כייף.

באופק יש יופ סופר כייפי ...

אולי חברים שלו לא יבואו..

ועוד ועוד סיבות.

הבנתי שהחשש מדבר מגרונו של הילד.

והחלטתי שאני המבוגר האראי ואני מחליטה.

הודעתי לאורי שהוא יוצא, ואין לי ספק שיהיה לו ממש כייף.

הבוקר הוא שוב ניסה, מרח את ההתלבשות וההתארגנות,

הבנתי שאני חייבת להמשיך להיות אסרטיבית.

ואנחנו הכנו את שלוקר המים שהוא קיבלת מסבא וסבתא ומלאנו מים.

והכנו את האוכל והחיטפים לתיק...

והוא יצא,

כל היום לא שמעתי ממנו,

כל היום לא ידעתי מה קורה.

האמת היה לי קשה לשחרר,

והרגשתי מאד גיבורה ואמיצה.

ידעתי שזה נכון. נכון לאורי.

בערב כשהם הגיעו לטלפונים שלהם (ייתרון ענקי הטלפון בתיק... ולא ביד של הילד)

הוא התקשר אלי, ואמר לי שלא היה כייף..

כשהתקשר אל מאיר הוא אמר ש... היה כייף...

ואז אספנו אותו.

הילד היה מחוייך ושמח.

עם מליון חוויות.

והמון המון מורלים (למדתי שזה שירים כאלה של עידוד..)

הוא סיפר על המפקד.

וסיפר על המשחקים שהם שיחקו.

סיפר על האוכל שהיה טעים לטענתו.

אורי נהנה!!! כל כך שמחתי שהוא נהנה!

ככשאלתי אותו אם צדקתי שהכרחתי אותו לצאת,

אורי אמר שכן. שהיה כייף וטוב שהוא יצא!

מרגישה מן נצחון,

על החששות שלי,

על הפחד שאני לא עושה נכון.

ידעתי שעשתי עוד צעד לאצמעות של אוריקי.

זהו להפעם,

תחשבו טוביהיה טוב.

אורלי

אני לאמתה על הקיץ.

לא אוהבת חום.

לא אוהבת לחות.

לא אוהבת....

מה שכן, חופש אפשר לעשות דברים כייפים,

היום הזמנתי לנו שתי פעיליות בגן החיות,

האחת אוה נעשה בתחילת אוגוסט נקראת שקיעה עם טורפים.

אורי ואנחנו נלמד על הטורפים בגן החיות...

נגיע הכי קרוב שאםר אליהם.

והשניה אותה נעשה ממש בסוף החופשה נקרא לילה לבן בגן החיות,

נצא לסיור בגן ב-20:30 ונסיים אותו ב-22:00,

אני מחכה לזה.

בשנה שעברה עשינו סיור ערב עם פילים ולמדנו עליהם, היה כייף.

אורי חזר היום מהקייטנה מאושר,

השבוע השני של הקייטנה הוא לומד אוריגמי, קסמים ומשחקי חשיבה,

נראה לי שהוא התרגל לפורמט.

הוא חזר שמח מחוייך ומלוכלך....

(התאוריה שלי אומרת שיש שחוזור מלוכלך סימן שנהנה... וכן היה.)

היום לא ממש הרגשתי טוב, ונשארתי רוב היום במנוחה בבית.

מקווה שמחר אהיה במצב טוב יותר.

זהו להיום,

תחשבו טוב יהיה טוב

אורלי

חגיגות יום ההולדת של מאיר נמשכו גם היום.

נסענו לאסף ארטיזנאל ברמת השרון שם נפגשנו עם איל שונית ומירה.

היה כייף.

כשנסענו לשם עצרנו באיזה רמזור היתי עם פנים עצובות וקצת כעוסות...

האישה במכונית מימול הסתכלה עלי ועשתה לי סימן של חיוך...

היא הצחיקה אותי..

והופ חייכתי, וכבר המצברוח השתפר.

היה לנו כייף עם שונית מירה ואיל, תמיד נחמד להיות בחברתם.

היה לנו טעים אצל אסף ארטיזנאל אני אכלתי שניצל וינאי, היה לי ממש ממש טעים.

ולקינוח אכלתי עוגת גבינה ללא סוכר, ממש לא הרגשתיש היא ללא סוכר..

לצערי רציתי מאד להפגש עם חברת פיסבוק שלי ולא התאפשר, זה סימן ש....

נצטרך ליצור הזדמנות אחרת למפגש הזה.

שיהיה שבוע נהדר,

ונחשוב טוב יהיה טוב,

אורלי