אני אמא

בשנה הבאה אורי צריך ללכת לגן חובה.

כלומר להכנס למסגרת רשמית של מערכת החינוך הישראלית.

אני את מערכת החינוך הזו מכירה היטב, על הטוב והיותר טוב שבה....

אנחנו מחפשים בשביל אוריקי את הגן הכי טוב, תוך מחשבה על כך ששנה אחר כך אורי ילך לבית הספר.

כך שיעש לנו הרבה התלבטויות והמון המון מחשבות.

חשבנו על חטיבה צעירה ככה לאורי תהיה הסתגלות אחת, בתחילת שנה הבאה ואחר כך,עד כיתה ו' הוא עם אותה קבוצת ילדים,

חטיבה צעירה זה ילדים גן חובה וא' באותו מרחב,

כשיש לילדי א' את הדברים שלהם ולילדי הגן את שלהם, זה מאפשר ככה לפחות אומרים, כניסה חלקה וקלה יותר לבי"הס.

אתמול הלכנו לבקר באחת החטיבות הצעירות,

מקסים שם...

הילדים נראים שמחים.

החצר מלאה באהבה ... (הילדים יצרו שם ספסל מאבנים וקשטו אותו בהמון צבעים.)

הגננות המורות רכזת החטיבה והסייעות נראות מקסימות,

אבל...

לילדים בגן יש

שעורי בית,

ומחברות,

לא כל כך רוצה את זה בשביל אורי, לדעתי הוא עוד צריך לשחק...

צריך  להיות עוד ילד.

אני חוששת שהוא יברח ללמידה יברח ללקרוא ולכתוב ויפסיק לשחק.

או אולי ישחק פחות.

מה רע בזה??

לא שזה רע אבל יהיו לו מספיק ללמוד ולהכין שעורי בית ב-12 שנות לימודיו בבית הספר ואחר כך ...

הלכנו גם לגן חובה רגיל.

עם גננת נחמדה מאד וסייעת שהיית תלמידה שלי בעבר....

מקום קטן יותר ואינטימי,

נקי ומסודר מאד....

רק מה............

זה אומר שאורי יעבור עכשיו בסוף השנה ושוב בסוף שנה הבאה.

נטיית הלב שלי זה גן חובה רגיל.

הגן הזה או אולי גן אחר...

ראינו רק אחד ואהבנו אותו

אבל אולי אני טועה?

מנסיון שלי כמורה אני יודעת שילד שאוהב ורוצה ללמוד ילמד בכל מקום,

אבל אני רוצה בשבילו גם קטעים חברתיים טובים...

בקיצור.

התבלבלתי כבר.

שבת נהדרת!

כתבתי כבר פעם על העולם של כלבלבי, בו כל מיני דברים בלתי אפשריים מתקימיים.

עולם שאורי המציא.

אתמול גיליתי דבר נוסף על העולם הזה.

"אמא" אומר אוריקי, "בעולם של כלבלבי, ככל שהמספר קטן יותר הוא בעצם גדול יותר.."

"אוקיי" עניתי.

"אז את יודעת מה? אני אוהב אותך מינוס אינסוף של העולם של כלבלבי"

"יוו אוריקי אני מבינה שאתה אוהב אותי הרבה מאד, איזה כייף לי!!"

"אמא אני לא יכול לספור כמה אני אוהב..."

איזה כייף לי שיש לי ילד עם כל כך הרבה אהבה בלב.

והבנה מתמטית מדהימה......

גשם רוח וקור נפלאים לכם!

כבר מזה זמן מה אני רוצה לכתוב אבל לא מצליחה להושיב את עצמי על יד המחשב,

וכשכבר ישבתי המחשב שגע אותי.... שונאת מחשבים מעצבנים.

אז זהו.. אספר על ארועי חנוכה.

קודם כל פתחנו את הקופה של אורי עם הכסף שהוא חסך והלכנו לפירט האדום לקנות מתנה.

אורי היה גאה בעצמו שזה הכסף שהוא חסך, ושהוא עכשיו קונה מה שהוא רוצה...

הוא בקש ספינת פירטיים כצפוי, עוד פירט אחד... וקופה נוספת כדי שוב לחסוך כסף הפעם עד פורים.

יום חמישי היה יום מסיבת חנוכה בגן,

כל כך כייף היה ליראות את אוריקי משתתף ומזמין חברים להצטלם.

מנהיג בחבורה של קטנטנים מתוקים.

עם כתר והמון שמחה בלב, התמאלתי גאוה.

ביום שישי היינו יחד אורי ואני ב"מותק של פסטיבל" האמת אני לא הייתי קונה כרטיס לזה,

המון רעש, המון גרנדיוטזיות....

אבל אורי והראל של עדנה מאד מאד נהנו, ואנחנו נהננו מזה ש... הם נהנו.

בשבת שוב היינו בת"א, נסענו לאיל אח של אורי להדלקת נרות.

איל וגם אורי היו נרגשים,

בפעם הקודמת שאורי היה שם לא היו לאיל שום חילים ומשחקי מלחמה,

הפעם איל דאג שיהיו לאורי אבירים וחיילים.אורי ושונית יצרו עיר שלמה בציור על דף.

הילדים שחקו יחד במחשב. אכלו סופגניות והיה ממש ממש כייף.

השאיר לנו המון טעם של עוד.

אחר כך אני חליתי,

אוריואבא נסעו לסבא וסבתא במודיעין להדלקת נרות,

אורי קיבל דמי חנוכה שהלכו מייד לקופה.

ומאד....

חזרנו לשגרה....

יום נהדר!!