אני אמא

בסביבות פסח קבלנו מתנה מהסתדרות המורים שי, 450 ש"ח בכרטיס לכל מיני חניות.

בהתחלה החלטתי שאת הכסף הזה אני משקיעה ב....

חזיות הנקה.

ואכן ככה עשיתי אבל, נשאר עוד כסף.

בכל פעם חשבתי לקנות משהו ומכל מיני סיבות שאני אפילו לא זוכרת אותן זה לא יצא.

לפני זמן מה נודע לי ש.....

הכסף צריך להגמר עד ה-31.12.2007 אחרת... הולך הכסף.

(לדעתי זו קצת חוצפה אבל, נו אבל אלה החוקים)

בכל אופן הלכתי לפוקס יש שם כאלה דברים מתוקים לבנים.

וקניתי לאוּרי בגדים לשנה הבאה....

היה לי מוזר לקנות בגד לגיד 18-24 חודש...

קניתי לו:

 ז'קט מג'ינס כזה של גדולים עם "פרווה".

מכנסי קורדראוי כאלה חתיכים בצבע חום.

פוטר של חולצה ומכנסים בצבע כחול.

ועוד זוג מכנסיים כתומים, כאלה coolים.

ובזכות המבצע של פוקס.... שילמתי על הכל משהו כמו 30 ש"ח 

כי היה הכסף של הסתדרות המורים.

והיה מבצע קנה 300 שלם 200.

אז למתוק יש בגדים חתיכים לשנה הבאה.

כל כך נהנתי לקנות לו בגדים,

אפילו יותר מלקנות לעצמי.

ואני זו שלא היתה פעם שלא חזרה מהקניון עם איזה בגד.....

משהו לעצמה - אולי כדי לפצות על הרִיק הרב שהיה לי.

עכשיו פשוט בכייף שלי לקנות להם.

לאוּרי ולאבא של אוּרי.

שני הגברים שלי.

זה כל כך כיף.

אתמול היתה שבת יפיפיה.

שמש.

אבל לא חם מאד.

החלטתי שאני רוצה להגשים פנטזיה.....

דברתי עם אבא ואמרתי לו... "בא נגשים לי פנטזיה...

נלך לגן משחקים....

זה מה שעשית כל כך הרבה פעמים עם האחיינים שלי וחלמתי לעשות עם ילד משלי."

ננדנד את אוּרי בנדנדה.

נתגלצ' במגלשה.

נשב לנו על הדשא.

בסביבות אחת עשרה כך עשינו.

ארזנו תיק.

בקבוקים עם מים.

מטרנה.

קליליות.

טיטולים.

בגדים להחלפה.

וכמובן מצלמה.

לקחנו את האוצר שלנו לגן משחקים.

היו שם עוד המון הורים שחשבו שזה יום נהדר ויצאו לטייל.

אוּרי שלנו התגלצ' (עם עזרה של אמא)

ישבנו ביחד משפחה שמחה  על הדשא.(ואוּרי קרע אותו.)

(אני רק שואלת את עצמי למה אנשים לא יכולים לקחת את הזבל שלהם איתם כל כך היה קשה למצוא נקודה אחת ללא שקיות במבה בסלי וכו')

נגענו במרקם של העץ. (ואוּרי ישב על ענף של עץ זית והצטלם)

ונגענו באבן. (אורי רצה להכניס לפה)

אכלנו לנו קליליות (אבא ואוּרי התחרו מי אוכל יותר - אבא ניצח...טוב זה לא חכמה..)

אני כל כך נהנתי.

החיוך לא עזב אותי למשך שעות.

והיה לי כוח למליון מטלות. 

כל כך הרבה  אנרגיות קיבלתי משעתיים במגרש משחקים עם אוצר קטן שבוחן את העולם.

כל כך הרבה אנרגיות קיבלתי מהגשמה של פנטזיה...

הלוואי שהשבוע הזה יהיה כיפי כמו השבת שחלפה.

הזמן עובר כל כך מהר....

אורי בכל יום מגלה משהו חדש.

השבוע היו לו כמה גילויים....

יום אחד הוא גילה שהצל של היד שלי קשור ליד שלי.... אז הוא הסתכל בפליאה על היד ואחר כך לצל ושוב ליד..

הוא גילה שאפשר ללחוץ על הברווז אמבטיה והוא משמיע קול. ומאז האמבטיות רעשניות במיוחד.

הוא גילה שאם בוכים מספיק חזק מוותרים לו על פירות.

(ילד מוזר פירות שהם מתוקים הוא לא אוהב אבל ירקות מבושלים כן - זה בטח לא הגן של אמא....)

הוא גילה שאפשר לקחת את המוצץ ולהכניס לבד לפה לא צריך את אמאבא לצורך זה.

הוא הצליח לעמוד עמידת שש, ולהתנדנד.

ולהכניס לבד את הבקבוק לפה.

אוּרי גם למד שלאכול קליליות זה נורא טעים.

ושמאד כייף לשחק עם אמא בקוקו (האמת נראה לי שאני נהנת מזה יותר ממנו...)

הוא לומד כל כך מהר וזה ממש מדהים לראות איך בכל יום הוא מגלה את העולם.

הנה הוא בוכה.

בטח רוצה חיבוק...( גם זה הוא למד)