אני אמא

אתמול, אוּריקי ניענע את הארון ....

מן ארון כזה, לא הכי הכי יציב.

ניענע וניענע...

פעם אמרתי די...

פעמיים אמרתי די.

לא עזר לי.

אז,

הכנסתי אותו לחדר, לעונש.

דקה שלמה הוא היה לבד בחדר שלו,

ואני בחוץ.

הוא בוכה ואני כמעט בוכה איתו.

אחרי דקה פתחתי את הדלת,

הבונבון הסתכל עלי בעיניים מלאות דמעות.

חיבקתי אותו חזק חזק.

הסברתי לו שאני מאד אוהבת אותו,

כעסתי כי זה מסוכן לנענע את הארון, הרי הוא עלול ליפול עליו,

לא יודעת עד כמה הוא הבין.

לארון הוא כבר לא חזר.

הרי חייבים גבולות, אני מאד מאמינה בזה.

אחר הצהרים הלכנו למגרש משחקים,

בחזרה ישב לו אוּריקי שלי על המדרכה, לפניו היו מכוניות חונות.

הוא הסתכל על לוחות הרישוי.

וקרא את המספרים... לא האמנתי למראה עיניי.

כל הספרות הוא הכיר, הוא התבלבל בין 1 ל-7.....

מצא חן בעיניי שהוא שם לב לספרות, ושהן שם בכלל.

המחשב שלנו עדיין בביתחולים לחמשבים....(כלומר אצל הטכנאי)

ואני עדיין גונבת דקות מחשב בבית הספר.

מתנצלת שלא ממש מגיבה לכל הכותבים לי.

מבטיחה לעשות את זה ברגע שיהיה לי מחשב בבית.

יום נהדר.

המחשב בבית עדיין חולה מאד.

הלוח-אם שלו מת...

מתגעגעת כבר לשבת ולכתוב פוסט בנחת.

בנתיים הספקתי להיות חולה שוב. ( דלקת בגרון וסינוסים האוזן גם החליטה שמותר לה לחגוג ..)

שבת האחורנה גשומה נורא ואני מתחת לפוך מתה מקור, למרות ההסקה.

אוּרי המדהים לקח את ערכת הרופא שלו ובדק אותי.

דר' אוּרי קבע צריך תרופה.  ונתן לי תרופה, נשיקה וחיבוק.

מייד הרגשתי טוב יותר.

זהו שוב פוסט קצרצר, מקווה למחשב בקרוב.

ולפוסט נורמאלי.

יום נהדר.

המחשב שלנו בבית ... מת.

מחשב חדש, בקושי בן חודש.

אני כל כך עצבנית על זה.

הנה אני גונבת כמה דקות בבית הספר לכתוב כמה מילים ולענות על כמה אימיילים.

היום אחי החמוד אמור לבוא אלינו לראות מה קרה לחולה.

זהו ארז זה עידכונונצ'יק קטנטן.

רק רציתי לספר שהתמונה של אוּרי עם סבא אכן הופיה בג'רוזלם פוסט.

קנינו שני עותקים.... שיהיה.

כשיחזור המחשב שלנו בבית לתקפד אסרוק את התמונה ואכתוב פוסט לכבודהּ...

אומרים שתהיה שבת של שמש.

אז זה טוב כי אפשר לטייל,

וזה רע כי בסוף עוד נתצטרך להתקלח בקולה.....

שבת נהדר שתהיה.