היתה יופי של יומהולדת.
אוּריקי היה נרגש, בהתחלה קצת נבוך מכל הרעש סביבו.
על הבקר כשהוא קם שרתי לו שירי יומהולדת וחיבקתי אותו חזק חזק.
סיפרתי לו את סיפור הלידה שלו ועל השנתיים המדהימות האלה בחברתו.
חיבקתי אותו ואמרתי לו שהוא הכי הכי בעולם.
אחר כך סיפרתי לו שיש לו יומהולדת, ושאחרי שהוא ינוח יבואו הרבה אורחים, לאחרונה גיליתי שאוּריקי כמוני כשהוא מוכן למשהו זה עובר נהדר, פשוט צריך לספר לו ולהכין אותו. וכך סיפרתי לו מי יבוא ומה יהיה.
אחר כך אבא התעורר ולקח אחריות על הבובון בן השנתיים שלנו.
הם הלכו יחד לסופר, והלכו לקנות עוד כל מיני דברים נשכחים.
בנתיים עדנה חברה יקרה שלי באה לעזור לי עם העוגה והשולחן המעוצב. העוגה, הבית של אליעזר, שהיה עשויי ממצות של פסח (טוב שיש להן שימוש..) החיות שעשויות מבצק סוכר ואחרו שנלקחו מרגז החיות של אורי.
גזעי העץ מעוגות רולדה ...(עדנה אין עלייך ממש אין עלייך)
(האמת שהיא היתה אצלנו כבר ערב קודם והכנו חלק מן התפאורה...)
זו העוגה אליעזר והגזר
כך היה נראה השולחן.
בצהרים אוּריקי ואבא הלכו לנוח... גברים, חייבים מנוחה אחרת לא סוחבים 
ואני התחלתי להכין את הפסטות והרטבים.
לימור הגיע, ועזרה לי. (כמה טוב שיש כאלה חברים טובים, בחיי- מה היתי עושה בלעדהם)
הגיעו האורחים, אוּרי היה נרגש,
ושמח מאד לראות את כל האורחים שבאו לכבודו.
שרנו לו שירי יומהולדת, הילד היה בעננים.
חיכינו קצת (הרבה) לאחים שלי ואז אכלנו
אוכל לא חסר (נהפוך הוא יש לנו כאלה כמיות בבית שאנחנו יכולים להאיכל איזה גדוד או שניים)
בתמימותי חשבתי שלא יספיק.
ואז הכנתי לילדים הצגה של בובות כמובן שההצגה היתה, אליעזר והגזר...
עמית האחיין הגדול שלי הביא מסך מקסים שנתלה על הדלת, והוא זה שהפעיל את הבובות כשאני קראתי את הסיפור.
הילדים כולם היו מרותקים ושרו איתי...
" גזר גזר גזר גזר אין כמוהו גזר..."
אוריקי שלנו היה מוקסם.
עמית מאחורי הקלעים, מפעיל את הבובות.
הרמנו את אוּרי על הכסא, וכמובן שהילד היה בעננים.
אחת תיים לוש...
ולשניה אורי הסכים לחבוש כתר...
(או אולי ללבוש, זה הרי לא כובע, אבל שמים על הראש??- שווה בדיקה...)
בסוף, פתחנו מתנות,
איזה כייף לקרוע את העטיפה!
עכשיו כל שנותר זה לגמור לארגן את הבית.
אתמול בערב הגב שלי היה גמור לגמרי אז חוץ מלהכניס דברים למקרר לא עשיתי כלום.....
אז זהו,
אני אמא כבר שנתיים,
יש לנו ילד מדהים,
ואנחנו מתחילים לספור ליומהולדת השלישי.
תודה מיוחדת לעדנה, ולימור על כל העזרה!
אני אוהבת אתכן.
ולעמיתי המדהים שלנו אתה פשוט מיוחד.
חג שבועות שמח!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי
