לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 63

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2008

הכנות לחג.


ערב ראש השנה תשס"ט.

הערב נחגוג את ראש השנה,

את ההכנות כבר התחלתי מזמן,

קיניתי לאוּרי שלנו בגדים לחג, מכנסי ג'ינס ושתי חולצות (לכל ערב חולצה...)

קניתי למאיר חולצה בצבע ירוק בקבוק אני מאד אהבתי .

ולעצמי גם קניתי חולצה... סגולה (אני כל כך אוהבת סגול!!)

הכנתי את השניצלים, מסורת משפחתית היא שאני מכינה שניצלים,

למה??? כי האחיינים שלי פעם הגדירו אותי כמלכת השניצלים,

 אז אני יכולה לוותר על הכתר???

 

היום עוד יש לי לעשות מליון וארבע דברים,

השלמות של קניות, ללכת לומר חג שמח לשלומית,

ולסיים להכין דברים.

 

החג למעשה מתחלק לכמה חלקים.

 

ערב החג - היום אצל אחי במודיעין. יהיה שם בטח כמויות  מסחריות של אוכל....

 

יום החג הראשון - על האש אצל הורי. אוכל לא יחסר..........

 

בערב, כלומר חג שני הזמנתי את ההורים של מאיר ואחותו ומשפחתה אלינו,

פעם ראשונה שאני מארחת ארוחת חג, בכלל החלטתי על ארוחה חלבית אין לי כוח לעוד בשר.

חוץ מראש הדג שאיתו אני מסרבת להתעסק -

הכנתי את הברכות, כמיטב מסורתה של אימי היקרה (מקווה שגם טעים, כמו שלה.) -

אצלנו זה לכל ברכה מאכל כך שעוד לפני האוכל, אדם כבר שבע..

במקום ראש דג אני גוזרת דגים מנייר צובעת ומפזרת על השולחן,

חלקם אדביק על בריסטול ואכתוב שנה טובה...

 

ביום החג השני הזמנתי את הורים שלי לכאן.....

בקיצור,

המון אוכל והמון משפחה.

 

הערב כאמור ניסע למודיעין לאחי,

אני כל כך מקווה שאוּרי ישן בצהרים אחרת בערב הוא יהיה עייף וזה לא כייף.

 

אתמול הוא הביא מלאה יצירות אומנות שלו, מייד הכנסתי לתקיה,

הוא גם קיבל ממנה תפוח מלא ממתקים ושופר מפלסטיק... הרב הקטן שלי.

 

בימים האחרונים הוא למד להגיד שקוראים לו Uwi, הר' עוד קשה עליו.

ולמד להעמד בלי להחזיק במשהו.

הוא מטפס על הספה בעצמו,

בשבת הוא נתקע עם הגוף על הספה והרגלים על השולחן ולא הצליח לחלץ את עצמו...

וצרח לעזרה.

הוא הכי אוהב בעולם לכבות לנו את המחשב.

ולזרוק כל דבר אפשרי לשירותיים....

 

אז זהו שתהיה שנה נהדרת.

בריאות בריאות ושוב בריאות.

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 29/9/2008 04:52   בקטגוריות אירועיים משפחתיים., אוכל, אמהות, גדילה, חגים ואירועים מיוחדים, חכמות, מילים ראשונות  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-3/10/2008 16:54
 



שנה טובה


הכנתי מצגת עם תמונות.

שלחתי במייל ועכשיו אני מעלה לכאן.

בתקווה שזה באמת יעלה...

 

http://www.slide.com/r/5XZvV5sE6z9gsiZYT7wesY-keWRzR9t1?previous_view=mscd_embedded_url&view=original

 

 

 

שנה טובה

המון בריאות שלווה ורוגע.

המון שקט.

ו..

ושהכל יהיה בדיוק כמו שאנחנו חולמים.

ולכם בישרא,

כיף להיות שייכת לכאן.

 

 

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 28/9/2008 15:12   בקטגוריות חגים ואירועים מיוחדים, תמונות  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-29/9/2008 05:15
 



רגעים של נחת....


אתמול אחרי שנתיים הסתפרתי.

אתם בטח שואלים את עצמכם על שום מה ולמה שנתיים....

אז ככה.

 

לפני שנתיים קצת אחרי שהכרתי את מאיר הלכתי להסתפר.

אחרי איזה זמן הריתי, ו...

פתחתי לעצמי אמונה.

שאם אני אסתפר יקרה משהו לעובר............

וככה 9 חודשים לא הסתפרתי בקושי הסכמתי לצבוע את השיער....

מי אמר לי  את זה - אף אחד זה אני המצאתי לבד....

למה????????? לא יודעת.

 

וככה עד הלידה לא הסתפרתי יום לפני הלידה הלכתי לצבוע שיער כדי שהתינוק שיוולד לא יבהל מאמא שלו.

ומה מאז?? אתם שואלים,

פשוט לא מצאתי את הארנרגיות המתאימות להסתפר.

 

אתמול קמתי בבקר ו -

הלכתי למספרה,

צבעתי שיער (לצבע חום)

והסתפרתי.

תאמינו לי זה מרגיש אחרת.

 

בצהרים באתי לקחת את אוּרי מהמטפלת,

הילד הסתכל עלי... כלא מבין

 

הקול קולה של אמא.

המראה כמעט אמא.

אבל איפה השיער???

 היכן הקוקו???

אז הוא בא אלי ובקש שארים אותו,

כשהיה אצלי על הידיים הוא ליטף לי את השיער כאילו אומר לי

 "אמא אני שם לב שהסתפרת את יפה...."

 

 

בערב הלכתי לישיבה בבית ספר.

חזרתי הביתה אוּרי היה על הידיים של אבא.

עם תמונה שלי ביד והוא אומר מְאמַא (אמא)

הילד התגעגע אלי.

כל כך התרגשתי משתי המחוות האלה שלו.

אני כל כך אוהבת אותו.

 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 25/9/2008 20:28   בקטגוריות אמהות, הורות, מרגש  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-2/10/2008 19:20
 



לדף הבא
דפים:  

60,787
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)