הריקנות, החוסר, הטעם של עוד, הריקנות.
אני לא יודע אם יש סוף להגדרות, אבל מספיקה הגדרה אחת; הריקנות.
לפני כמה שעות דיברנו בטלפון ופשוט שמחתי שהכל ביננו בסדר ושאנחנו מדברים רגיל, כמו שהיינו ביחד.
נגמרה השיחה ופשוט הרגשתי מוזר עם זה שדיברנו כמו שהיינו ביחד אבל בעצם אנחנו כבר לא, אבל החלקתי, החלטתי להתעלם ממה שאני מרגיש כבר, להכחיש את העצב ופשוט לשקר לעצמי ולסביבה ולהראות שאני שמח והכל בסדר.
הכל היה בסדר עד לפני כמה דקות. דיברנו במסנג'ר וכרגיל דיברת איתי כמו שאת מדברת במסנג'ר .. נו אין מה לעשות ככה את אני מבין.
המשפט האחרון שכתבת היה : טוב, אני הולכת לישון, לילה טוב.
אח חסר חסר .. חסר לי .. אני אוהבת אותך .. עם לב אידיוטי כזה שנראה כמו גביע גלידה.
כמה את חסרה לי.
כמה חסרים לי החיבוקים שלך.
כמה חסרה לי האהבה שלך.
SD.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
