והינה חלף לו הקיץ...כאילו אתמול רק קיבלתי את תעודת סוף ט'. וכאילו רק אתמול התחלתי את העבודה..וטסתי לאמריקה..
אני לא מאמינה שזה ניגמר,כמו חלום.....הכל היה כל כך מושלם....כל כך כיף....
זאת ניראה לי השנה הראשונה שאני מקבלת הכל כל כך קשה.....ואני בדיוק יודעת למה!
אני כל כך שונאת שינוים,ובמיוחד כשהם לרעה אצלי. כולם אומרים ששינוים זה תמיד דבר טוב ומרענן...
אבל בזמן האחרון אצלי השינויים הולכים רק לרעה....כאילו שהכל נגדי...כאילו הגורל מנסה להציב לי מכשולים ומבחנים ,וליראות איך אני מסתדרת ועוברת אותם. אני לא חושבת שאוכל לעמוד בזה....בעניין הזה אני ממש לא חזקה....לפחות לא איך שאני מכירה את עצמי. תמיד ידעתי לימצוא בכל דבר רע או בכל דבר שלא מצא חן בעיניי משהו טוב..משהו אופטימי....ועכשיו אני כאילו במעגל סגור,אף אחד לא יכול לעזור......
בכל דקה בכל שנייה מפחדת לא להישבר....רק שזה לא ייצא החוצה...ורק כשאני מוצאת את עצמי לבד,אני מרשה לעצמי להוציא את זה החוצה...מזמן לא הרגשתי את ההרגשה הזאת. הכל הלך כל כך טוב כיתה ט' ח' היו מושלמות...מכל הבחינות! וכמה שאני לא היתלוננתי אני פשוט לא הערכתי את מה שהיה לי.......ופחדתי תמיד מהגרוע.....מנקודת השיא הכי מפחידה...שבסופו של דבר התגשמה.
כל הזמן ניזכרת במה שהיה, הזיכרונות מציפים אותי.....הגעגוע עולה.....לא ידעתי שזה יהיה קשה כל כך.
פוסט פריקה....אני יכולה עוד ליכתוב עמודים שלמים,ליפרוק וליפרוק....אבל פה אני אעצור לבנתיים.
כי זה פשוט אנחנו....
The End
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
