כן נטשתי..והרבה...אני לא פעילה כבר הרבה זמן..וזמן הוא באמת מילת המפתח..אין לי זמן לנשום..רק בפסח יש...וזה לא ממש שווה..

אני לומדת...ובקשר רומנטי...אז בין מבחן למבחן (שהיו לי בינואר-פברואר) השתדלתי לחלק מהזמן שעוד נשאר לי לפגישה עם חברים וכמובן עם האהוב שלי...ואז זה קרה...יום שישי אחד...אחרי אחד המבחנים שהיו לי..הוא החליט שאנחנו בקושי יוצאים וכל הזמן בבית..אז יצאנו...הפלאפון שלי נלקח ממני בתחילת הערב כשהיינו במסעדה והתפנקנו ב-5 כדורי גלידה שאני בחרתי את הטעם שלהם כמובן :) אח"כ הוא אמר שיש לו מתנה בשבילי..בובה ענקית בגודל שלי!!! למרות שאמרתי לו שאין צורך הוא אמר שהוא בכל זאת קנה לי את הבובה הזאת והתעקש שאעלה איתו לקומה השנייה של המסעדה שאין בה אף אחד...אז עלינו למעלה..ואז הוא אמר שאעצום עיניים עד שהוא יגיד לי לפתוח אותן...וככה עשיתי...וכשפתחתי את העיניים..הוא כרע ברך ואמר לי אני רוצה שתינשאי לי..אני רוצה שתהיי אשתי 

הייתי בשוק...לא ידעתי מה להגיד...כמובן שעניתי את התשובה המתבקשת שהיא איי דו...כולי רעדתי...לא יכולתי לעמוד..הייתה לי חולשה וכשהגענו למכונית לא יכולתי לנהוג...כשחברה שלי אמרה לי שהיא עוד שנייה בוכה...אני הרגשתי שאני אבכה יחד איתה אז ביקשתי ממנה לא לבכות...זה היה יום מטורף...

כמובן שהיום הורים שלי החליטו להרוס לי את השמחה הזאת בטענה שזה מגוחך לחכות לשנה השלישית של הלימודים שלי (אני במחצית השנייה של השנה הראשונה) ונראה להם שאני צריכה להתחתן גג עוד שנה...הטענה היא שזה לא יפריע ללימודים שלי...טענת הנגדשלי היא לא שזה מפריע...אלא שאני אהיה בעומס יתר ואני לא רוצה לחלות או להתמוטט מרוב לחץ...בשנה השלישית יש פחות שעות לימודים...פחות ימים...ויותר זמן לנשום...אבל כמובן שאצל ראשי בלטה זה לא נתפס...נקווה שיהיה טוב...