וואי..איך אני שמחה שיש לי אותו!

ולא,הפעם אני לא מדברת על החבר..

הפעם אני מדברת על מישהו מיוחד,

מישהו שהוא תמיד שם בשבילי,

מישהו שלא משנה מה,תמיד יהיה לצידי,

מישהו כזה נחמד,מצחיק,אוהב..

הידיד הכי טוב שלי!

עכשיו,כשיצא לי לחשוב על זה..אני אוהבת אותו מאוד.

ולא בקטע הרומנטי..אלא בקטע של חבר.

אי סומכת עליו במיליון אחוז,

וזאת הרגשה ניפלאה.

מה הייתי עושה בלעדיו? אני לא יודעת..

מאבדת את עצמי כניראה.

החיבוקים שלו,שהם כל כך אמתיים,כנים.. כל כך מאהבה.

אבל לא מאהבה כזאתי.

הוא שומר עליי כאילו הייתי אחותו הקטנה,

וזה עושה לי טוב.

פעם,אני זוכרת.. הייתי חושבת שאין לו רגשות בכלל..

הוא היה ניראה כזה שבכלל לא בא לו להיתחבר לבנות בקטע כזה,

אבל עכשיו הבנתי שדווקא הוא ממש לא מי שחשבתי שהוא.

הוא אחר..

I love you,my best friend ever