לא, זאת לא הקפצה טפשית, זה חלק מהחיים הבלתי צפויים הללו.

אתמול הייתה תאונה מזעזעת בכביש שבאחד המושבים הסמוכים שלנו.תאונה שבכלל לא ידעתי שהתרחשה,עד היום.

היא נכנסה לכיתה,עם הבעת פנים של תשעה באב.המומה. כל המילים שנסתה להגיד נחנקו בגרונה.

מבט שזועק לעזרה,אך אין שומע. מתאפקת, אבל לחץ הדמעות גובר על כוח הרצון ונשמטה לה דמעה ומיד אחריה עוד אחת.

עייפת מלבכות ומנסה להדחיק את הכאב במילים שככל הנראה חסרות כל משמעות; "הוא יהיה בסדר...הכל יהיה בסדר..."

חיוך נטול כל רגש מסמן לסובבים לה שהכל קשורה,שהמקרה לא קרה מעולם. חיוך נטול כל רגש מביע את השלווה הפנימית שתגיע לאחר שתשמע את המילים "הוא ישאר איתנו". אבל בנתיים נוכח רק שקט זך מתמיד,  שקט שמגביר את התהיות...מה יעלה בגורלו של הנער?

בין כל הגיג להגיג,ככל שעובר הזמן בהשערות חסרות כל טעם והתחשבות רוחנית השמועה מתפשטת, אחד ייצא בנס והשני נהרג. 

גירסאות שונות של המקרה הנורא עוטפים את האמת בשכבות אטומות של שקרים ומתערמים אחד מעל השני.כבר אין שום סימן לאמת.

כל כך הרבה עיניים בורקות ואדומות.כל כך הרבה פנים  משקפות ייגון עקב המקרה. עגמת נפש שלא פוסקת.

בית סיפרנו לבש בין רגע שחור.

אם הוא בסדר,אם הוא בעודו בחיים הוא זקוק לנו,עכשיו יותר מתמיד.

.

את השיר הבא כתבתי כשהייתי באילת.על החוף.

נבואה שנשכחה.

כתבה:אני

לחן:בתהליכים

השיר הזה מכוון אלייך

האור הדהוי מתחת טלפייך

הוריד את הערב מחורר הכוכבים

והשתיק את נהימת הגלים.

משתקף בשמיים נטולי צבע

לא מודע ומתכחש לנפלאות הטבע

זה אתה שכבלת אותי בין שמיים וארץ

זה אתה שטבלת אותי במים ובמרץ

טרועת קרן-יער מכריזה על בואך

משחזר נבואה שמזמן נשכחה

זונח את העבר ולא מביט לאחור

משנן את ההווה כי אין טעם לזכור

צילם הכבד של רכסי ההרים

מתפשט ומכסה את שכבות הגלים

רוח חמימה מדפדפת בין דפים

כותבת את שימך החקוק בענפים

אלפי אבנים זורמות בין אצבעות רגליי

בד המשי ששלחת מחליק בכתפיי

תפסיק להתכחש למציאות שסובבת אותך

זה העולם השדוף שבנית לעצמך

טרועת קרן-יער מכריזה על בואך

משחזר נבואה שמזמן נשכחה

זונח את העבר ולא מביט לאחור

משנן את ההווה כי אין טעם לזכור

הגלים שנקטעים בדרך אלינו

ההולכים ולא שבים אל תחת חסותינו

כל התמים שברע לנגד עיניינו

נקודת הדיו שבסיכום חיינו

מפרקת משפטים

אורזת את המילים

אני בדרך אלייך כדי לאמת את הדברים

רצועות של גשרים

הטעויות שבסיפורים

אני בדרך אליך כדי להוכיח את החיים.

אני לא מרבה לפרסם שירים,אבל הרגשתי שאני צריכה.

מקווה שאהבתם.