יותר מדי דברים לרשום פה ויותר מדי לא.

כבר אין לי על מה לעדכן ועל מה שיש לעדכן לא בא לי שמי שקורא פה יידע מזה.

(לאו דווקא דברים רעים).

מה גם שנמאס לי מהבלוג הזה בכלל וכבר שנתיים שלא היה פה עידכון.

אבל דבר אחרון.

אלי!@#$%$@#%$

מחר יום הולדת, מלא מלא מלא מזל טוב (:

והברכה האמיתית תקבלי מחר

מיכבננה בפעם האחרונה

להגיע הכי גבוה שרק אפשר

להוציא את כל הפוטנציאל שטמון בך

להוכיח לכולם שאתה לא סתם אחד אלא מישהו מיוחד

זה לא קל, זה לא קל

לומר לעצמך כל יום מחדש

"אני מוצלח ולא אכפת לי מאף אחד"

זה בלתי אפשרי כי אתה יודע שהראש חושב אחרת מהלב שאוהב אחרת

ולרוב אתה הולך בעקבות הלב כי ככה אמרו לך כשהיית קטן

אמרו לך שהראש טועה לפעמים והדרך הנכונה זה הלב

אז האמנת, כמו ילד קטן

חשבת שזה מה שיציל אותך,

ללכת בעקבות הלב ולא מעבר לזה

כמו ילד קטן שרואה את הצעצוע החדש בעיניים ועיניו בורקות

ובדרך יש לו כמה אנשים שגם רוצים את הצעצוע אבל אלו יודעים שצריך גם ראש

אז הם משלמים כי לא הכל בחינם, כמעט וכלום

אבל אתה הולך על הדרך הבטוחה כביכול

הולך למדף ולוקח את הצעצוע

אך אתה ילד קטן אז לא תשים לב לחלק שמחובר לצעצוע שיהבהב ברגע שתצא מהחנות

ואז אתה תתבייש מעצמך

ותדע שחוץ מלב יש גם ראש.

ראש שצריך לחשוב לפני כל מעשה.

מיכבננה.

אחרי כ"כ הרבה זמן שלא היה פה אחד כזה.

אבל יש לי סיבה. מקורית ומשונה מאוד שספק שקרתה לעוד מישהו מלבדי.

לימודים. לחץ. וזהו.

סתם, נו. נכון לעכשיו אין מבחנים, בחנים, עבודות או כל דבר אחר שנותן לי אפשרות להגיד "אוףףף שרק יעבור כבר!@$$#@!@#!".

והאמת? סתם רציתי להתלהב מכך כי לכמעט כולם עדיין יש ו.. אנחנו במיעוט שאין דבר מלבד שיעורים.

ואולי בקרוב נשבות (רק הכיתה שלנו) ו.. אני מקווה שזה באמת יעזור במשהו.

כמה ימים בבית לא יזיקו לאף אחד.

נכון לעכשיו, אני יודעת את הציונים שלי בתעודה. ותכלס אין על מה להתלונן, אני מרוצה. (:

אבל הצבתי לעצמי מטרה למחצית הבאה שאני אשקיע עוד יותר ואז יהיה עוד יותר טוב. בהצלחה לי.

מיכבננה.

(איזה פוסט מיותר)